29 באפריל – זה היה אחד מאותם ימים בטיול שלא הלכנו בהם לשום מקום. כבר בערב הקודם אריאל לא הרגישה טוב והחום שלה טיפס מעט. אבא התקלח איתה והכנסנו אותה למיטה לשינה מוקדמת כדי שתקום חדשה. קמה כמעט חדשה. מה עושים ביום כזה? מנסים להרגיע את אורי שמרגיש כמו נמר בכלוב, מנסים להעסיק את הילדים בגירויים סטטיים כמו טלוויזיה, שחקי קלפים, מחשב ואינטרנט וסתם שיחות על הא ועל דא. האוכל הופך לבילוי אמיתי כי יוצאים לאן שהוא, בקיצור יום עם מעט עשייה טיולית ועם אגירת כוחות לכולם.
30 באפריל – קמנו מאוחר, חוץ מיוסי שכבר בשעה 6 ומשהו בדק מיילים. התארגנו לאיטנו לארוחת בוקר במסעדה של הגסט-האוס החביב שלנו ויצאנו לכיוון מקדש השמיים.
נכנסנו כולנו למתחם המקדש, צילמנו אותו מכמה זוויות אך בעיקר נהנינו מהסינים שמשתעשעים במקום. קבוצה אחת רקדה ריקודי עם מוסלמיים בלבוש מסורתי, אחרת שיחקה בהקפצה של דסקית קטנה וכבדה שמחוברים אליה נוצות, אחרים סובבו באוויר בד מאוד ארוך, סטייל התעמלות קרקע אומנותית וכמובן היו כאלה שהתאמנו על מכשירים מוזרים שלא רואים בארץ.
מזג האוויר מושלם היום אז לא מיהרנו לשום מקום מיוחד, בשלב מסוים חצינו את הכביש וחזרנו לשוק הפנינים. אנחנו כבר לקוחות קבועים וותיקים אז שום שטיק לא עבד עלינו. יצאנו עם הרבה פריטי בגדים לאורי וקצת לאריאל ויוסי. באמצע הביקור בשוק היה זה תורה של הילה להרגיש לא טוב ולחטוף את השפעונת שלה. מיהרנו בחזרה לגסט-האוס להמשך מנוחה – כשילדים עייפים וקצת חולים זה סימן שהם רוצים כבר הביתה. לא נורא עוד 17 יום ממריאים ארצה.
חוץ מזה טיפלנו בהזמנת מקום לינה לשאנגחאי וגם לבנגקוק...
עד כאן, בייג'ינג 北京 מחוז הבירה, סין 中国 30-29 באפריל 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה