מה כבר אפשר לכתוב על היום הזה. עוד בוקר שגרתי בדאלי שכלל את ארוחת הבוקר הרגילה שלנו, סלט יווני, טוסט מלחם מלא, מיץ תפוזים, חביתות ובעיקר פרידה מדאלי המקסימה ומהצוות המאוד חביב של ה-Tibetan Lodge, שהתארחנו פעמיים בין כתליו. הצטלמנו, התחבקנו, ברכנו, אורי קבל נשיקות מהבנות וקדימה למונית שהקפיצה אותנו ואת הר הציוד שברשותנו לתחנת הרכבת של דאלי.
הילדים גיבורים, התנהגו למופת בין 12:53 ל-21:13!!! הרכבות מדייקות בסין, אין עליהן. פטפטנו עם כמה אנשים בדרך, הבנות למדו אנגלית, ראינו כמה סרטים בדי.וי.די. אכלנו, צחקנו, התעצבנו וקיטרנו. בסוף הגענו לקונמינג.
פגשנו בנסיעה זוג צעיר, בני 27 ו-28 מהאזור. הבחור דובר אנגלית לא רעה בכלל אז פטפטנו איתם חלק ניכר מהנסיעה. היו עוד אנשים שהצטרפו לשיחה והבחור שימש כמתורגמן. הם היו די בהלם מהעובדה שהילדים משוטטים בעולם כבר 9 חודשים ואין בית ספר. העובדה שאסתל מורה לא הרגיעה אותם, השאלה שנשאלה הייתה איך הממשלה מרשה לכם.
הבחור עצמו רק בן 27 והוא במסלול הכשרה להיות שופט בבית משפט סיני. לא בררנו פרטים לעומק, אך הוא סיפר שאפשר להיות שופט בסין גם אם אינך עורך דין קודם לכן, הפעם אנחנו היינו בהלם.
עובדת נחמדה של הרכבת העלתה אותנו במעלית והובילה אותנו במסלולVIP לכיוון היציאה. הליכה קצרה והתמקמנו במלון מהפעם הקודמת שכבר הספיק להחליף שם ומשפצים לו את החזית. בקצב שבו הדברים קורים בשבוע הבא השיפוץ יסתיים. קבלנו באופן מפתיע חדר משודרג, אין לנו ספק שפקידת הקבלה טעתה ונתנה לנו משהו שהיא לא התכוונה אליו. בכל אופן, היום נגמר בארוחת ערב מאוד מאוחרת במקדונלד'ס ולילה טוב לכולם. מחר נוסעים לעיר לשאן שבחבל סיצ'ואן. אנחנו מסכמים כמעט חודש במחוזות גוואנגשי ויונאן, ממש טיול בעצלתיים – כמו שצריך, צריך לספוג אווירה ולא לרוץ לשום מקום. אחרי יותר מתשעה חודשים זה לא ממש ישנה אם נראה או לא נראה עוד נ.צ על המפה.
לילה טוב.
עד כאן, קונמינג מחוז יונאן סין 中国 11 באפריל 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה