ברוכה לעולם בובה. אתמול בערב במקדונלד'ס התברר לנו שטל כבר בצירים – קיבלנו מייל מסבתא קלרט בעניין. במהלך הלילה קיבלנו SMS שהלידה מתקדמת, אסתל עקבה בדריכות. בארבע ומשהו אחר הצהריים לפי שעון סין קיבלנו הודעה על הולדתה של בובה הבת הבכורה של איציק וטל שהפכה אותם להורים, את הוריה של טל לסבים ואת סבתא קלרט וסבא ג'ו לסבים בפעם השמינית, התרגשנו מאוד. היינו שמחים שיש לנו בת משפחה חדשה וגם קצת נצבט לנו כי נראה אותה רק בעוד חודש ושבוע. מזל טוב!!! הבנות ישר אמרו שסוף סוף אפשר לקנות גם לה מתנות.
התעוררנו בבוקר לארוחת פנקייקים שיוסי ... לא הכין אלא רכש במו כספו מהמקדונלד'ס. טעימים, אבל לא כמו שלו. יצאנו לסיבוב במרכז קונמינג ושוב נפעמנו מהעובדה שלא הרחק מצפון בורמה וצפון מזרח הודו, מהאזורים הנידחים והנחשלים בעולם צמחה לה עיר מודרנית עם כל הסממנים הנדרשים. אזור חנויות מודרני ויקר, החנויות שם לא היו מביישות את כיכר המדינה בתל אביב.
פסלי רחוב, בניינים גבוהים, רחובות רחבים – כל הכבוד סין. אולי תתנו עצה מעשית לממשלות ישראל לדורותיהן שלא מצליחות לפתח את הנגב והגליל, מרחק 150 ק"מ מת"א ואילו אתם הצלחתם בהחלטה ברת ביצוע לפתח אזור במרחק אלפי ק"מ מבייג'ינג.
עצרנו לארוחת צהריים מפנקת ב"פיצה האט", לאחר שיטוט נוסף חזרנו למלון להתארגן לנסיעת הלילה שלנו ללשאן. טרמינל הרכבת החדש בקונמינג נראה כמו שדה תעופה. הכל מקורה בזכוכית, פסל שבו מספר סוסים במרכז, לוח הודעות ופרסומות דיגיטלי, אולמות המתנה ענקיים, חנויות, סופר-מרקט קטן ותחושה של מקום ענק. עלינו לרכבת T-166, שיצאה בשעה 17:43 והגיעה למחרת בשעה 10:44. היינו צריכים להוריד את כל הציוד במדרגות, קיטרנו אך אנחנו כבר מתורגלים, עוד רכבת פחות למנאייק.
הרכבת הזו הייתה הרכבת החדישה ביותר שנסענו בה, קרונות נקיים, עמדת מים חמים, עמדת צחצוח שיניים, שירותים חדשים אבל בול פגיעה. בכל זאת אנחנו ברכבת סינית ולא באוריינט אקספרס. הרבה מנהרות בדרך, סינית נחמדה שתקשרה איתנו באנגלית, הרבה סקרנים, שנת לילה סבירה לכולנו והגענו ללשאן.
אחרי שפת סימנים, שיח חרשים, צחוקים ומהומה קטנה, נכנסנו כולנו למונית שלקחה אותנו למלון סיני בלשאן. כולנו היינו במושב האחורי, אריאל ישבה על הילה, אורי על אסתל/יוסי. המושב הקדמי ארח שני תיקים ועגלה, ותא נמטען ארח את השאר.
יצאנו להסתובב ברחובות בחיפוש אחר אוכל, בדרך עלינו על מתקני ספורט, הדבר הקרוב ביותר לגן שעשועים שראינו בסין, יוסי שחק פינג-פונג עם מקומית.
בהמשך מצאנו מסעדת רחוב שמכרה דברים לא מזוהים, אך יש בה מלא ירקות. שלפנו פול ירוק, אפונה, שעועית וכרובית והוספנו מעט שום חתוך. האדון הסיני הכין כל מנה בנפרד בווק. הצבענו על כל הבשרים הלא מזוהים ואמרנו בסינית "בו יאו" לא רוצים. התחלנו לאכול סביב שולחן מחוץ למסעדה (דיר חזירים ליתר דיוק) וסביבנו התקהלו יותר מ-10 סינים סקרנים. הרגשנו כמו קופים בשעת האכלתם בספארי ברמת-גן, אך נהנינו מהעניין. צלמו אותנו בווידאו, סטילס וישר סמסו לחברים שלהם.
אחרי בלאגן האוכל לקחנו שני סיקלו כמו בוייטנאם, רק שהם נראים אחרת. סיבוב קצר וחזרה למלון הסיני, אורי נרדם על הסיקלו והוא עדיין ישן, הבנות רואות סרט ומשחקות. ההורים כותבים בלוג.
נ.ב. יש מים רותחים באמבטיה.
עד כאן, לשאן מחוז סיצ'ואן סין 中国 13-12 באפריל 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה