אחרי ארבעה לילות בגסט-האוס של סים ומאקי היה לא פשוט בכלל לעזוב. קצת אחרי 8 בערב העמסנו את כל הכבודה על הרכב שבהמשך הסיע אותנו לתחנת הרכבת המרכזית של צ'נגדו.
עמדנו בכניסה לגסט-האוס, צוות העובדים בא להיפרד בחיבוקים ונשיקות וכך גם סים, מאקי והבנות המדהימות שלהם לאנסי וצ'לסי. הצלחנו להיקשר אליהם תוך זמן כל כך קצר שממש לא רצינו ללכת, במיוחד אורי שמצא לו בנות גילו ושוב נאלץ להיפרד אחרי היכרות קצרה. לא נורא עוד מעט חוזרים לגן של מזל ויהיה לו קצת נחת אחרי טלטולי השנה האחרונה.
כל יום של נסיעות ותזוזות מלא באירועים צפופים. כבר התרגלנו להגיע לתחנת רכבת שנראית כמו טרמינל נוסעים בשדה תעופה. הכל ענק, דיגיטלי, משוכלל ומדהים. כבר אמרנו ונאמר שוב סין היא אימפריה מדהימה שאין שני לה בעולם של היום, חבל רק שאין מעליות לרציפים.
התמקמנו בקרון אחרי שעלינו וירדנו עשרות מדרגות (כרגיל). הפעם גם הציוד של מור וטל הצטרף למסע ויוסי סחב מעט יותר מהרגיל. ניסינו להחליף כרטיסים בהצלחה חלקית ויצא ששבע הנוסעים הישראליים התמקמו בשני תאים נפרדים כשהם מתזזים בין אחד לשני כדי לשמור על קשר עין וגם לערוב לביטחון האישי והציוד.
רוב הנסיעה עברה בסדר, למעט העובדה שהרכבת איחרה, השירותים היו גועליים להחריד, מה שהוציא את הילה משלוותה וגם איזה סיני מעצבן שמצאנו כן בעיניו. הוא ניסה להציע ליוסי בירה, קלפים ואפילו סיגריה וגם הטריד את שאר בני המשפחה בכל מיני שטויות. בשלב מסוים הוא מזמז את יוסי. יוסי לא נשאר חייב ומזמז אותו בחזרה. כשהבחור התקרב לאורי ואסתל יתר על המידה הוא חטף צעקה מיוסי שחשב כבר איך הוא דואג לו לאישפוז ארוך במחלקה נוירו-כירורגית. המחשבה נשארה מחשבה, הסיני הבין את המסר והניח לנו עד סוף הנסיעה.
ומה אחר כך, ירדנו לאחר 16 שעות ויותר ברכבת K-246 בעיר שיאן, בירת מחוז שאאנשי. מזג אוויר קודר מלווה בטפטוף מטריד. הנופים הרריים, מלא פלגי מים. חיכה לנו רכב של מלון קטן. לאחר איסוף, צעקות והסברים שיש להמתין להילה ומור שהלכו לשירותים הנהג הבין את הקטע והוריד אותנו בתוך מקום חלומי.
מרכז שיאן, ברדק סיני מסביב ובתוכו שמורה מערבית מדהימה ויפהפייה שבנויה בטוב טעם, אסתטיקה ונוחות של תרמילאים. חדרים נקיים ומטופחים, פסלי טרה-קוטה בכל פינה. מסך אל.סי.די. צוות עובדים מפנק, אינטרנט חופשי ותפריט עשיר.
הילה התנפלה על שקשוקה, יוסי ואריאל על המבורגר עם פלפל שחור, אורי ואסתל על פסטה בולונז, כולם ירדו על צ'יפס. שחררנו שלפוחיות, ניקינו את זוהמת הלילה במקלחת חמה ונעימה. שוב חזרנו למים שקטים אחרי מערבולות הלילה. כרגע המשפחה בוהה בסדרה המפורסמת "פרויקט מסלול" ו-high school musical, נהנים ממוזיקת רקע ומתיירים צעירים שחולפים מול העיניים. שומעים אנגלית, צרפתית וספרדית - כמה נחמד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה