היום היה עוד תחנת חובה בבייג'ינג – החומה הגדולה. לאחר ארוחת בוקר מאוד מוקדמת וקניית בגדים חמים לאורי נסענו כשעתיים וחצי לחלק החומה שנמצא באזור מוטיאן, כשעתיים צפונה מבייג'ינג. כמו בכל העולם, האביב הגיע באיחור גם לסין ופספסנו מעט את הפריחה המרהיבה של העצים על רקע החומה.
החלטנו להגיע לחומה בעזרת רכבל-סקי. היה קצת מלחיץ לשבת באוויר על המתלה הדק, אך בסך הכל העלייה הייתה נעימה למדי. הסתובבנו לאורך הקטע המשופץ של החומה והתרשמנו מהמיזם המטורף הזה שנבנה בתקופה של כמה שושלות קיסריות ומשתרע על פני עשרות אלפי קילומטרים.
החומה נראית כמו חלק מתוואי ההרים, מתעקלת, מתקמרת ומטפסת לפסגות ההרים כשבכל כמה מאות מטרים יש מגדל שמירה שנבנה בסגנון שונה בהתאם לשושלת ולמתכנן במקום.
הילדים טיפסו וירדו לאורך כמה קטעים. אורי ביקש ידיים כהרגלו, מדי פעם קיבל ידיים ומדי פעם הלך יד ביד עם אחד ההורים. לאחר שהסתובבנו כשעתיים ירדנו למטה במזחלת לאורך צלע ההר ממש כמו ברוטורואה בניו-זילנד.
הבנות אמרו שהיה יותר כיף בניו-זילנד ומתי חוזרים לשם. הסתובבנו מעט בדוכנים המקומיים, ארגנו לעצמנו חותמות מסורתיות עם שמותנו באנגלית ובסינית והלכנו לצהריים – מנת העוף בירקות הייתה מעולה.
חזרנו למרכז בייג'ינג בפקקים איומים, לחלקנו התפוצצה השלפוחית, הגענו לקראת ערב לגסט-האוס שלנו וישר נדבקנו לאינטרנט, לבלוג, ליוגורט החביב של הדודה הסינית בכניסה. כולם שיחררו שלפוחיות, אורי שחרר קצת קיטור והכל בסדר.
חוץ מזה פגשנו את מרוואן, בחור חביב מתוניסיה שחי בכל מיני מקומות בעולם ועוסק במחשבים, כרגע הוא משוחח עם אסתל על העולם ועל הקונפליקט באזור שלנו – כולנו מאחלים לשלום ולסובלנות א מ ן.
עד כאן, בייג'ינג 北京 מחוז הבירה, סין 中国 28 באפריל 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה