זה היה יום שהתחיל בסידורים. יוסי הלך לשער המערבי של העיר העתיקה ונסע בקו 8 למטה המשטרה כדי לאסוף את הדרכונים. האוטובוס התמלא עד מהר במקומיים סיניים, רובם חקלאים שעלו עם סלים עמוסים, אחרים סתם נסעו לעבודה. חלקם עישנו ורובם בהו ביוסי, כמו לא מבינים מה האיש עם עיני העגל עושה פה.
יוסי הגיע למטה המשטרה ובאופן לא מפתיע איש לא נגע בדרכונים ובטפסים המלווים אליהם מיום שלישי, הם פשוט היו מונחים שם על אחד השולחנות. חיכה בסבלנות רבה עד שהשוטר החביב הנפיק 5 ויזות והדביק בכל דרכון וקדימה לתחנת הרכבת.
מוכרת הכרטיסים בתחנה דברה סינית שוטפת וזהו. מזל שיוסי הגיע עם פתק כתוב בסינית שהסביר בדיוק איזה כרטיסים ולאן. קנינו לקונמינג ליום א' הקרוב ולמחרת ללשאן שבמחוז סיצ'ואן.
לאחר מכן אכלנו ארוחת בוקר דשנה, המנה המוגדלת של הסלט היווני טעימה לכולם, הכי קרוב לטעם של בית, יוסי התאהב בבננה שייק. פגשנו את אפי שחזר משבוע לימודי קונג-פו במנזר על ההר הסמוך, את אסף מליל הסדר ועוד שתי בנות משוחררות טריות שמטיילות להן באזור – כולנו הסכמנו שאין על תאילנד. נראה שאורי מבסוט בימים האחרונים, הוא חביבן של בנות הגסט האוס, ממש קיסר קטן שזוכה לאהדה ותשומת לב מכולן.
כמו בכל יום שהשמש מאפשרת, שוטטנו בסמטאות, בשווקים ונהנינו מכל מה שיש למקום הזה להציע. המשכנו במסע הקניות, קנינו דורצ'ה טיבטית, חפץ דתי שקשור למדיטציה, יפה ומקסים כאילו חיכה במיוחד בשבילנו.
האירוע המשמח והחשוב של היום היה הולדת בנו הבכור של אלון שגיב, חברנו המתגורר בסין מספר שנים. הוא נסע לפני מספר ימים לתאילנד להיות עם אשתו אוייל בשלבי ההיריון האחרונים.
אתמול הוא שלח מייל עם תמונות שנולד הילד, לו ולאם שלום ושמו בישראל-תאילנד-סין כפיר נאמצ'ון שגיב. הילד חמוד נראה כמו בודהה קטן. מזל טוב מכולנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה