כשחזרנו מליז'יאנג החלטנו שיש שלושה דברים שאנחנו עוד רוצים לעשות בדאלי, אם כבר חוזרים אליה, ללכת לראות את שלושת הפגודות, לעלות להרים שמעל דאלי ולשוט באגם ארחאי. את שני הראשונים כבר עשינו ונשאר האגם. מזג האוויר לא ממש היה לטובתנו כי נשבה רוח חזקה אך יצאנו לדרך.
נסענו לשפת האגם באוטובוס מקומי וכמו תמיד היינו מקור לסקרנות ולמבטים של המקומיים שנסעו איתנו. הגענו לנמל שלחופו של האגם, התחנה האחרונה של האוטובוס ניגשנו למזח ובדרך מצאנו ערמונים...איזה טעם של חורף על הפוף מול האח בבית.
השייט היה בסירת מתכת גדולה עם עוד מספר סיניות שמאוד התלהבו מהבנות ובעיקר מאורי וצילמו אותם תוך כדי השייט. כאמור הרוח שנשבה טלטלה את הסירה מצד לצד. הסירה שבנויה לשייט במים רדודים ולא עמוקים כמו באגם הזה היטלטלה יותר מהצפוי מגובה הגלים הנמוך.
על הגדה הדרומית של האגם ניצב מקדש לאלת הרחמים הבודהיסטית גואניין ובו נזירים שמתמחים בקונג-פו. האגדה מספרת שהמקדש בנוי על סלע גדול שהונח של ע"י האלה שהתחפשה לאישה זקנה במטרה לחסום את התקדמותם של צבאות הפולשים. המקדש עתיק מאוד ומאחוריו נבנה כעת מקדש חדש. הסיניות שהיו איתנו בסירה הדליקו קטורת ליד המקדש ואנחנו נכנסנו לתוכו עלינו במדרגות וצפינו בנוף, בציורי הקיר המרשימים ובפסלים היפים של אלת הרחמים.
באגם ארחאי, שהוא אגם המים המתוקים השביעי בגודלו בסין יש מספר איים בגדלים שונים בחלקם מקדשים ובחלקם כפרים. היעד הבא שלנו היה האי ג'ינג-סואו שעליו בנוי כפר. בסמוך למזח יש שוק קטן, הסתובבנו בין הדוכנים ואף קנינו לנו מיני מזכרות.
חזרנו לדאלי רעבים ועייפים מאוד מהשייט הלא רגוע. לאחר ארוחת צהרים מאוחרת מאוד העברנו אחר צהרים שקט בחדר. לקראת ערב פגשנו את מור וליטל, שתי בנות צעירות מחיפה שפגשנו יום קודם. ישבנו איתם עד שעות מאוחרות והראינו להן תמונות מאוסטרליה וניו-זילנד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה