אחת התופעות שטרם הצלחנו להבין אותן היא נהגי מוניות שמסרבים לקחת נוסעים. אנחנו עוצרים מונית, מראים לנהג את הכתובת והנהג פשוט לא רוצה לנסוע. זה קרה לנו בכל רחבי סין עד כה – לך תדע.
בסוף תפסנו מונית, ישר אחרי ארוחת בוקר, נסענו דרך הרחובות הסואנים של צ'נגדו, אין ספק שסין היא אימפריה ורק בתחילתה. יש פה מנוע צמיחה אדיר וצריך להסתובב ברחובות כדי להרגיש את זה, צ'נגדו כבר לא עיר עולם שלישי מזמן אלא נראית כמו כל עיר אירופאית מתקדמת.
נסענו לרובע הטיבטי, מספר רחובות שיש בהן חנויות ומסעדות שמוכרות בגדים, חפצי דת וכמובן אוכל טיבטי. לא הפסקנו לצלם נזירים, סטודנטים בלבוש המסורתי שנע בין כתום לארגמן.
גם נשים בלבוש מסורתי לא חסר, חלקן אפילו קרחות. הצטלמנו עם חלק מהם והיה מגניב. הילדים נהנו מהשיטוט בחנויות, קנינו להם פירות שהם אוהבים כדי שיהיו רגועים והכל בסדר. גם מזג האוויר נע בין קרירות לחמימות ובאמת שאין מה להתלונן.
בשלב מסוים נכנסנו לקמפוס הזרים של צ'נגדו, התרשמנו מהמבנים ומהאווירה הסטודנטיאלית,מגניב. אפילו פגשנו אמריקאית צעירה מפנסילבניה שלומדת טיבטית, תוך כדי שיחה איתה התברר לנו שאחותה נשואה לישראלי מבאר שבע – small world indeed.
לאחר קניית מזכרות טיבטיות ותרגול הרגליים, הלכנו לרחוב ג'ינלי, שנמצא בלבה של העיר ומעוצב בסגנון עתיק. רחוב מקסים, מלא מבנים כמו פעם, חנויות מיוחדות, המחירים גם. אנשים במסכות, מזרקות מים, שערי אבן ופסלים.
בקיצור אווירה סינית מקסימה. בהמשך נכנסנו למספר דקות למתחם יפה של מקדש ויצאנו לחפש ארוחת צהריים. הילדים רצו מקדונלד'ס. חיפשנו ולא מצאנו כלום עד שבשלב מסוים לאריאל נמאס אז תפסנו מונית בקלות יחסית וחזרנו לגסט-האוס.
לאחר ארוחת הצהריים הבנות למדו מעט, אסתל קראה ספר בעברית (אלף שמשות זוהרות) שמצאה בגסט-האוס ויוסי התעסק עם עריכת תמונות. אורי כהרגלו שעשע את צוות העובדות והן שעשעו אותו – ילד שעשועים.
הפתעה נעימה בארוחת הערב. מור וליטל, הבנות מחיפה שפגשנו בדאלי נמצאות בגסט האוס. כולם שמחו להיפגש, במיוחד הבנות. לאחר ארוחת הערב הילה ואריאל בילו איתן בחדר שלהן וראו סרט וידאו עד השעות הכמעט קטנות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה