שוק הפנינים

אורי החליט שהוא מתעורר אחרי 10 בבוקר. מי אנחנו שנגיד לו לא? ישן טוב הלילה וקם חדש, שלא נתבלבל זה לא מנע ממנו לעשות מספר סצנות משך הבוקר.

   

ליד ההוסטל שלנו יש קיוסק נחמד שמוכר יוגורטים בכלי חרס בגוון אפרפר. אריאל ויוסי נדלקו על היוגורטים כיוון שהם קרירים ויש בהם מעט סוכר, כמה נפלא.

 

לאחר בוקר שעבר בעצלתיים יצאנו לכיוון הרכבת התחתית של בייג'ינג – איזה קומפלקס מרשים, גם בו צריך לעלות ולרדת הרבה מדרגות. בכל אופן נסענו לכיוון שוק הפנינים. זה אינו שוק הכרמל או מדרחוב, אלא בניין בן מספר קומות שמוכרים בו ה כ ל!!! שמענו שזה אחד המקומות הזולים בסין. לאחר בירור מחירים אקראי הגענו למסקנה שהמקום לא זול כלל וכלל וכבר ראינו זולים ממנו.

  

התמקדנו בבגדים חמים שלילדים ולנו אין בכלל. קנינו מעילים, סוודרים, כפפות וגם כמה אביזרים אלקטרוניים. המחירים ששילמנו בסוף נעו בין 30-10 אחוז מהמחיר הראשוני שביקשו מאיתנו, היה כיף להתמקח לא פחות ממה שהיה כיף לקנות, לסיום רכשנו גם מזוודה והכנסנו פנימה את כל השלל.

Yossi: This how much?

Seller: For you only, 1,750 Yuan.

Yossi: What???? No way, forget it!!

Seller: OK, OK only 680 Yuan.

Yossi: I give you 100 Yuan.

Seller: You crazy, me loose money.

Yossi: Last price 120 Yuan.

Seller: OK, OK 300…

  

בסופו של דיון סגרנו על 200 יואן וקנינו את המעיל המזויף להפליא...

מסביב למתחם היו מראות מאוד לא נעימים של עניים ונכים שקיבלו מאיתנו כמה פרוטות, נחסוך את התיאורים.

  

לאחר שהזמן טס לו, חזרנו להוסטל ומצאנו מסעדה מקומית לאכול בה את ארוחת הערב. המסעדה הייתה סינית, אז שוב נעזרנו בסועדת שתרגמה לנו, קצת תנועות ידיים וכניסה למטבח. לא קיבלנו את מה שביקשנו, היה סביר, הילדים לא אכלו כמעט כלום חוץ מאורי שאכל יפה.

אסתל מציינת שבחוץ היה קפוא לגמרי אז לבשנו את המעילים שקנינו.

  

בדרך חזרה להוסטל נתקלנו בדוכן שמוכר שיפודים מכל מיני סוגים, ביניהם חרגולים, צרצרים, ג'וקים ואפילו עקרבים... נחמד. סבתא רחל הייתה אומרת:Guzanos con cola

עד כאן, בייג'ינג  北京 מחוז הבירה, סין  中国 26 באפריל 2010.