באופן מקרי לחלוטין שוטטנו לאורך חוף הים של פארק הקרוואנים כששני אנשים נפנפו אלינו לשלום, נפנפנו בחזרה והתחלנו לפטפט ותוך זמן קצר מאוד נמזג היין הלבן, פינו גרי ניו-זילנדי, לכוסות ועבר עלינו ערב נפלא שבאמת הצלחנו להבין את המהות של החיים הניו-זילנדיים כפי שגרהם וקריסי רואים אותם. איזה מקסימים ואיזה פתיחות לב. בהמשך הצטרפו ריצ'ארד ודורות'י, שניהם אמני זכוכית. ריצ'ארד הוא בחור גדול ובריא והוא גם 100 אחוז מאורי והיה ממש כיף לשמוע את המעט שהוא הוציא מהפה.
גרהם סיפר על עבודתו בתור קבלן בניין (הבחור אמיד חבל"ז), קריסי סוכנת נדל"ן וגם לה לא חסר כלום. הם בונים את בית החלומות על צלע הר במקום מבודד שרק עם סירה אפשר להגיע אליו. מהחלון אפשר לראות להקות דולפינים ולווייתנים,גרהם סיפר שהוא כמעט פיטר עובד שבמקום לעבוד לא יכול היה להוריד את העיניים מהיצורים המדהימים הללו. ראינו כמה תמונות של הבית והאזור ופשוט התמלאנו פרגון לאנשים האלה. בסוף הערב הם לקחו אותנו לראות תולעים זוהרות במעלה השביל שליד פארק הקרוואנים - מ ד ה י ם!!!
למחרת בבוקר הם לקחו אותנו ואת הילדים בסירת מרוץ לכפר נופש קטן השייך לחבר שלהם שנקרא לוקמארה (Lochmara). הילדים מאוד נהנו מהמהירות הפנטסטית, מהקפיצות של הסירה על הגלים הקטנים ומהגלים שמדי פעם התיזו על הבגדים והוציאו מכולם צחוק מתגלגל.
הגענו לכפר הנופש, שוב שאפו. הבחור לקח חורבה והפך אותו לכפר נופש מדהים ומפנק באמת. חוץ מהחדרים והמסעדה, המקום טובל ביער צפוף שיש בו מלא פסלים על סלעים, פסלי עץ וגם כאלה שגולפו על גזעים של שרכים. כולם בסגנון מאורי של שבטים שונים.
ההורים נהנו מהקפה והיין, הילדים נהנו מהדגים ומהצ'יפס. אחרי כן הסתובבנו קצת בשבילים שמסביב ונפעמנו מהיופי ומהשלווה של המקום - גן עדן אמיתי.
שוב חזרנו להפליג בסירת מרוץ שלהם שמסוגלת להגיע ל-100 קמ"ש ויותר. בגלל הילדים הסתפקנו ב-50 קמ"ש בלבד. אך ההפלגה בתוך הפיורד הייתה מדהימה. בהמשך אכלנו ארוחת ערב משותפת. שתי הבשלניות (אסתל וקריסי) ארגנו אחלה מטעמים. הילדים הלכו לראות סרט והמבוגרים ישבו ודיברו ודיברו. אמרנו לגרהם וקריסי בסוף הערב שאנחנו מכירים 24 שעות וזה נראה כמו 20 שנה.
עד כאן, מרלבורו - הפיורדים הצפוניים, האי הדרומי ניו-זילנד. 7-6 בפברואר 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה