יום רביעי, 3 בפברואר 2010

פנקייקים, מעיינות חמים ועיר גדולה

מי שחושב שלהעסיק ילדים במשך שבעה חודשים זה עסק פשוט, טועה ובגדול. לעומת זה מדובר בכיף גדול ובאתגר של ממש. חלק מההתעסקות היא ללא ספק קולינריה. כמה כבר אפשר להיות יצירתיים כשיש לך מקרר פיצפון, קופסאות שימורים ומולך שלוש מכונות אכילה שלא מפסיקות לדחוף לפה מכל הבא ליד.

אחד הפתרונות הקסומים והנפלאים הוא ללא ספק הפנקייק של הבוקר, או כפי שקורא לו יוסי Le Pancake. לא שיש משהו צרפתי בכולירה הזה, אבל אם זה מרגיע ילדים למספר שעות אז העסק שווה. מתישהו בטיול קנינו מחבת טפלון קטנה. יוסי קיבל הוראות מאסתל ומאז הפנקייקים שלו הפכו לטובים ביותר בניו-זילנד, אפילו הכבשים שלא מפסיקות להפליץ מתות על זה. אז הנה המתכון לבריאות נפשית מושלמת:

3-2 ביצים (תלוי כמה הילדים רעבים ועצבניים).

1 כף סוכר חום.

שליש כוס שמן קנולה.

2 כוסות חלב.

לערבב העיסה הנוזלית טוב-טוב.

להוסיף 2 כוסות קמח לבן ומעט אבקת אפיה.

לערבב עד שהעיסה לא דלילה מידה ולא בצקית מדי, ככה באמצע. לוודא שלא נשארים גושי קמח.

להדליק אש מתחת למחבת, ליצוק הפנקייקים ולהפוך לאחר 30 שניות לצד שני.

הכמות לעיל מספיקה למשהו כמו 15-12 יחידות.

צורת הגשה – לטפטף מעט סירופ מייפל ולאכול בסכו"ם. אפשר גם לשים מעט יוגורט לגלגל כמו לאפה ולאכול עם האצבעות.

יש פנקייק ספיישל שאסתל אוהבת עם בננה. חותכים טבעות ומטגנים מעט במחבת. שופכים העיסה ואח"כ הופכים, להגיש חם ועם חיוך.

חוץ מזה נכנסנו היום להנמר ספרינגס (Hanmer Springs), זה אזור מעיינות גופרית כבר משנת 1881. פגשנו שם משפחה נחמדה ביותר מתל-מונד וזה הביא לכך שנהיה במקום עש 4 אחה"צ. כולנו נהנינו מהמים החמים, מהרוגע, ומהסתלבט. הבנות נהנו מהמגלשות. קנינו לאריאל נעלי אצבע בסגנון מאורי, הזמנו מקום במעבורת ל-9 בפברואר ונסענו לכרייסטצ'רץ'.

הספקנו להסתובב מעט במרכז העיר ליד הכנסייה המפורסמת. העיר כשמה כן היא הוקמה ביוזמת הכנסייה האנגלית וכו'. קנינו לילדים אוכל סיני-תאילנדי.

טלפנו לסבתא רחל, תפסנו אותה בדרך לשוק. היא שמחה לדבר איתנו ואנחנו איתה. גלשנו שעה וחצי באינטרנט ונסענו לפארק קרוואנים באחד מפרברי העיר. כרגע אורי רואה סרט מצויר על סימבה. הבנות כבר ב"חדר" שלהן מעל הקבינה רואות סרט ועסוקות אחת עם השנייה.

וההורים... יש להם הרבה עבודה! כביסה, ניקוי הקרוואן, השלמת מזון, מים. בישולים וגם קצת זמן לעצמם. ככה זה, טיול ארוך זה לפעמים פיקניק ולפעמים קצת פיק וקצת ניק (למביני ערבית בלבד).

זהו, בלבלנו מספיק את המוח – לילה טוב כדור הארץ.ד

עד כאן, כרייסטצ'רץ', האי הדרומי ניו-זילנד. 3 בפברואר 2010.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה