טונגארירו

אם אני יודע לכתוב ולא ממש אוהב ללכת ברגל, עדיף שאכתוב ואחרים ילכו ברגל. כרגע אני יושב במוטור-הום כשמימיני אורי אוכל קערה שלמה של קוקו-פופס עם חלב. אסתל והבנות צועדות באחד המסלולים שבאזור הטונגארירו. יגיעו למפל ואולי גם לאחד משני האגמים שבהמשך. אחרי הליכה קצרה עם תרמיל חצי-כבד על הגב ושאר ציוד מעצבן, נזכרתי בטרק אנאפורנה בייס-קמפ שעשיתי בנפאל בשנת 1992. אני מודה מסלולים יפים, נופים מרהיבים, אני מעדיף לשבת על כרית נוחה לשמוע את אורי מחייך (ולא מקטר) ולתת לאצבעות לעבוד במקום לרגליים.

22 בפברואר - אתמול לא עשינו הרבה במונחי טיול, יום מרוח משהו,כביסה אינטרנט וכד'. יצאנו מטאופו דרומה ומערבה לאורך אגם טאופו כשהיעד הוא טוראנגי. עצרנו מדי פעם לצלם לאורך האגם, מה לעשות ניו-זילנד מדהימה!! כל תמונה גלויה.

הגענו באחר צהריים מוקדמים למרכז המידע של טוראנגי, לקחנו דפי מידע ונסענו למזח שליד הנהר הסמוך, שם מותר לישון בלילה בלי לקבל קנס. פרסנו את הצלון של המוטור-הום, תלינו כביסה והעברנו אחר צהריים שקט למדי.

לקראת שקיעה שלפנו מצלמות וצלמנו שחפים ליד שפת האגם והמון השתקפויות במים שנראים כמו מראה.

ראינו שוב את הסרט "50 הדייטים הראשונים שלי" – דרו ברימור השנונה ואדם סנדלר בעל ראש הביצה. לקראת ערב נשבה רוח קרירה ונעימה ושוב ברכנו על האפשרות לישון מחוץ לפארק קרוואנים ובמזג אוויר שאין צורך להפעיל בו מזגן.

23 בפברואר – הבוקר התחיל במילוי מים מתוקים למיכלים הריקים, אחרי שהמשפחה התקלחה הבוקר ורוקנה את כל מה שהיה. לאחר מכן רוקנו מי המקלחת והכיורים לפתח מיוחד וכך גם שאר הדברים שכל ייצור אורגני מייצר.

נסענו לכיוון הטונגארירו כדי לעלות ברכבל ולראות את אגם המכתש. הגברת אמרה שהגענו מאוחר מדי, ואין סיכוי שנחזור בזמן לרכבל האחרון, מה גם שאף אחד אינו רוצה להיתקע על הר מושלג שבלילה הטמפרטורות שבו צונחות פלאים ונושבות רוחות.

עשינו "אחורה פנה" וכרגע אסתל והבנות בטרק קצרצר בסביבה. אורי עושה סימנים שהוא הולך להירדם – ה ל ו ו א י ! ! ! טוב אורי לא נרדם. אסתל והבנות טיילו לאורף הדרך הגעשית מתחת לממלכת מורדור מ"שר הטבעות" אל אחד המפלים בסביבה. הנוף היה מיוחד ויפה האווירה הייתה נעימה במיוחד והשיחה הייתה כיפית.

רצינו מאוד לצאת לטונגרירו קרוסינג שנחשב לאחד מהמסלולים היפים ביותר בניו-זילנד. לצערנו זה מסלול של 8 שעות הליכה לא קלה, קשה לעשות אותה עם ילדים. אף אחד משנינו לא רצה לעשות את המסלול לבד וכדאי גם לזכור שאנחנו בני עשרים + הרבה, לא עשרים + מעט. לסחוב את אורי על מנשא, אוכל, שתייה, תיק אדום ותיק סגול ומצלמה ענקית למסלול שלמבוגרים לוקח בין 8-7 שעות ועם ילדים זה לוקח לפחות 12 שעות. נחשו מה? ויתרנו.

חשבנו לטוס מעליו אבל המחיר מוגזם.

כמו שכבר אמרנו לא פעם תוכניות יש רק מסיבה אחת כדי שנוכל לשנות אותן. אז התוכנית המקורית לקטע שאחרי פארק הטונגארירו הייתה לנסוע למערות ואיטומו ולהמילטון. המערות, לפי התיאורים והתמונות דומות לדברים שכבר ראינו בטיול ודי יקרות, הבנות רצו מאוד לחזור לסקאי ליין ברוטורואה וזו הדרך ליעד הבא שהוא חצי האי קורומנדל. שינינו את התוכנית ואנחנו שוב בנקודת המנוחה ליד טאופו אחרי השלמת סופר וארוחת המבורגרים שנזללו בה 16 קציצות גדולות, 12 לחמניות עגולות, שני בצלים סגולים, חסה ושתי עגבניות .

עד כאן, ליד טאופו, האי הצפוני ניו-זילנד. 23-22 בפברואר 2010.