כל כך רצינו להגיע לאנטארקטיקה, עוד כשהיינו בארץ בררנו על אפשרויות הפלגה או טיסה ליבשת הדרומית אבל היה מאוד יקר עד כדי בלתי אפשרי – מי יודע יום אחד.
התמזל מזלנו וניו-זילנד בשיתוף עם ארצות הברית מקיימת באופן קבוע מחקר ושליחות באנטארקטיקה. כרייסטצ'רץ', העיר בה אנו נמצאים היא מרכז יציאה למשלחות ויש בה מעין מכון מחקר שמאפשר חוויה אנטארקטית ככל הניתן.
הדבר הראשון שעשינו היום לאחר ניקוי יסודי של המוטור-הום היה לנסוע למרכז האנטארקטי הבינלאומי. כבר בכניסה חיכה לנו רכב שלג, כזה ששימש במקור את הצבא השבדי, הוא בנוי משני חלקים שעובדים על מזחלות, יכול לנוע בתוך המים לטפס בזוויות של 45 מעלות ובזווית נטייה של 31 מעלות וגם לפעול במזג אוויר קיצוני. כל הקטע הוא שהניו-זילנדים העלו אותנו על הרכב ולקחו אותנו למסלול שמדמה את כל התנאים הקיצוניים האלה. כך נכנסנו כל בני המשפחה לתא האחורי, חגרנו חגורות בטיחות (כולל אורי) וקדימה לטלטולים. היה מגניב ומדהים ועשינו סיבוב שני בחלק השני של היום.
בתוך המרכז עצמו הרבה דברים מעניינים, יש שם פינגווינים כחולים קטנים בבריכה שאפילו הלכנו להאכלתם בשעת צהריים ובעיקר נהנינו לראות אותם שוחים וצוללים. אומנם הפינגווינים הקטנים הללו לא חיים באנטרקטיקה אלא באזור ניו-זילנד ואוסטרליה. אילו פינגווינים שהובאו למרכז לטיפול לאחר שנפגעו ממכוניות, ספינות וכד'. ראינו סרטים מטמטמים שצילמו בתחנות המחקר השונות וגם לקחו אותנו לחללים ענקיים שיש בהם כלי רכב, פריטי לבוש לקור הקיצוני, אמצעי מחקר ואפילו אתר אינטרנט שמחובר און-ליין לתחנת המחקר סקוט ומשדר משם תמונות. עכשיו שיא הקיץ ביבשת אז ראינו את אנשי המחקר משחקים רוגבי על הקרח.
יש במקום הסבר על הפינגווינים למיניהם, הקיסרי יצור ממש גדול והוא בגובה של אריאל וברוחב של אדם בוגר.
ללא ספק גולת הכותרת הייתה חדר הסופה האנטארקטית. זה תא ענקי שהטמפרטורה בו היא 8- מעלות במצב קבוע, קור אימים. יש שם איגלו ואפילו מגלשה שכולה קרח. הילדים מאוד נהנו. אלא ש... כל שעה מפעילים שם טורבינות והטמפרטורות צונחות ל-18 מעלות מתחת לאפס והרוחות מטורפות. היינו כולנו כמה דקות בתוך סופה כזו. קפאו לנו האצבעות, האף, התחת ועוד כמה אלמנטים. בסך הכול היינו בחדר הזה מעל חצי שעה.
תכננו להיות במקום שעתיים נשארנו חמש. מה זה משנה העיקר שנהנינו מאוד והיה שווה כל דולר ששילמנו בכניסה. ניצלנו גם את האינטרנט החופשי במקום להתעדכנות על מצב העולם, פרסום בלוגים ושיחה עם מי מבני המשפחה שהיה זמין, במקרה הזה ג'ויס.
זהו זה, נסענו לכיוון חצי האי בנקס, אנחנו בנקודת מנוחה על שפת אגם שיש בו ברבורים שחורים עם מקור אדום וגם כמה אגמיות וברווזים קטנים. הילדים לומדים, כולם אכולים ושבעים... לילה טוב ניו-זילנד.
עד כאן, חצי האי בנקס, האי הדרומי ניו-זילנד. 4 בפברואר 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה