הילדים ויוסי לקחו קסדות והופ'לה קפצו על המזחלות לאורך מסלול מפותל ובירידה חדה. הבנות נסעו לבד, יוסי לקח את אורי מקדימה. היה סלאלום מדהים, מלא סיבובים, פניות חדות, שיפועים חדים ומה לא. אורי לא הפסיק לצחוק וממש נהנה מהרעיון.
כשהגענו למטה, חיכה לנו רכבל של סקי, כזה שיש בו בקושי מקום לתחת וכמובן שלא נקשרים בו. הבנות היו אחראיות, יוסי החזיק את אורי וספר לו סיפורים שלא יגרמו לו להתעסק בגובה הרב ובעובדה שבינינו למדרון מפריד ספסל דק – הגענו בשלום.
כמה דקות לאחר שחזרנו לחלק העליון, עלינו כולנו שוב על המזחלות והכיף היה נפלא, אסתל צלמה פעם שנייה – voila les photos.
נגמר פרק המזחלות, שמנו פעמינו לכיוון טאופו (Taupo), עוד עיר תיירות לגדותיו של האגם הגדול ביותר בניו-זילנד, עוד נגיע אליו.
בדרך פנינו לכיוון אוראקיי קוראקו, זה נשמע כמו שם של יהודי מכפר בתורכיה או ביוון, אך זה מקום מאורי שפירושו "מקום ההתקשטות" פשוט מי הבריכות כל כך צלולות שהן משתקפות כמו מראה. יוסי החליט שהוא עייף לאחר המזחלות ונשאר עם הילדים במוטור-הום, שיחק עם אורי בזמן שהבנות למדו חשבון ואנגלית.
אסתל הלכה לבדה למתחם הגיאו-תרמי היפה ביותר בניו-זילנד וחזרה נפעמת, עד כדי כך ואמרה : התמונות מעליבות את המציאות. בכל אופן, חצתה את הנהר במעבורת קטנה והתחילה לצלם בלי הפסקה תוך שוטטות של שעתיים בין הגייזרים, הבריכות התרמיות, הביצות הרותחות והמבעבעות, אינספור הצבעים הצהובים, הסגולים, הטורקיז והירוק שבטן האדמה פלטה ועיצבה בצורות מטריפות. במקום שמות שהולמים בהחלט את מה שהעין רואה, כמו: גייזר היהלום, טרסאת הפליז המוזהב, מפלי הקשת, מזרקת הסודה וכו' – הנה התמונות.
לאחר מכן המשכנו לכיוון טאופו. כשהיה כבר אחר-צהריים מאוחר, טלפנו לפארקי קרוואנים שביקשו מחיר אסטרונומי ללילה, כ-240 ₪ בשביל להתחבר לחשמל ולעשות פיפי בשירותים. אך לנו יש חשמל וגם שירותים!! עצרנו בנקודת מנוחה לצידי הדרך, אכלנו ארוחת ערב חמה שאסתל בישלה. יוסי קטף הרבה פטל משיחים שצומחים סביבנו. וולאה עבר עלינו יום נחמד ביותר.
עד כאן, ליד טאופו, האי הצפוני ניו-זילנד. 19 בפברואר 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה