וולאה, עוד יום אינטנסיבי.
קודם כל נאחל לנועה אביב עוד הרבה אביבים. מזל טוב יקירתנו, את כבר בת 20, רק אתמול היית בת שלוש ודוד יוסי לקח אותך לחוף הים. ועכשיו יש לו אחד בן שלוש משל עצמו.
יצאנו על הבוקר לכיוון חצי האי בנקס. הוא ממוקם דרומית מזרחית לכרייסטצ'רץ' ונוצר לפני 26,000 שנים כששני הרי געש התפוצצו בעצמה מטורפת. הוא באמת נראה מהאוויר מלא חריצים מכל כיוון – אחלה פיצוץ.
הדרך אל חצי האי ובתוכו הייתה כמו רכבת הרים, עולה-יורד בלי הפסקה אבל המראות של לשונות הים שנכנסות בין המצוקים מרהיבה ומדהימה. בלט במיוחד צבע הטורקיז וההשתקפות של העצים על המים.
לאחר בירורים במרכז המידע בכניסה לחצי האי, נסענו לאקארואה (Akaroa), העיר הגדולה והמרכזית בחצי האי. להפתעתנו גילינו שהצרפתים הקימו פה היאחזות לפני מאתיים שנה לצורך צייד של לווייתנים. השאירו חותם. כל הרחובות נקראים rue, יש patisserie, והמון ביטויים ושמות מצרפת, אפילו כנסייה נחמדה.
אז נכנסנו לאחד מבתי המאפה, כולם אכלו פאי בשרי, הסתובבנו לאורך קו החוף, נהנינו מהאווירה המאוד רגועה בעיירה הקטנה הזאת, הסתובבנו בין חנויות שנראו קצת מיושנות ואיזה כיף.
גולת הכותרת היא הבית הענק. כמו גאודי בברצלונה, כמו דאלי בפיגראס, והבית המשוגע בעיר דאלאת בווייטנאם. גם כאן חיה במבנה מהמאה ה-18 ששימש בנקאי מקומי, איזו גברת שהפכה אותו למיצג אומנותי אדיר ויפהפה שיש בו המון פסלים, שבילים, גינות, מדשאות, מזרקות והכול עטור בפסיפס. הייתה שם מוזיקה צרפתית, במקרה אידית פיאף שרה לנו, וגם קצת כרמן של ביזה, הרבה ורדים פרחו להן על רקע ההרים, חוף הים הירקרק – וולאה אווירה חלומית. קשה לתאר בפרטים אז הנה הרבה תמונות שתדברנה בעד עצמן – Voila notre famille est amis.
לאחר הביקור בחצי האי, קפצנו ל"אפולו" בכרייסטצ'רץ' לתקן את המראה המתנדנדת שליד דלת הנהג ונסענו צפונה לכיוון קאיקורה (Kaikoura), עיר עם שם מאורי בחלקו המזרחי של האי הדרומי. הדרך יפה, פחות ירוקה, כי מן הסתם פחות גשום פה בהשוואה לחלקים הדרומיים ביותר. הגענו ל-resting area בצד הדרך. השניצלים הרגיעו לכולם את הבטן וגם קצת את העצבים שהיו היום קצת רופפים. אסתל רואה עם אורי "שרק 3", הבנות סיימו ללמוד והן משחקות ויוסי כהרגלו כותב בלוג ומוריד תמונות למחשב.
עד כאן, על הדרך לקאיקורה, האי הדרומי ניו-זילנד. 5 בפברואר 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה