איפה נתחיל? אין לנו מושג. התחלנו את היום בהתעוררות מאוחרת, לאחר התארגנות איטית ירדנו למסעדה של וויליאם שבה אכלנו ממיטב המטבח המערבי, פלאפל, חביתות ומיצים סחוטים חבל"ז.
לאחר מכן הלכנו למסעדת מימוזה, אסתל למדה את הבעלים לבשל אוכל ישראלי, פלאפל, חומוס, טחינה ושקשוקה. גם יוסי נרתם למאמץ והכין שניצלים מטוגנים בסגנון מוטור-הום אוסטרליה/ניו-זילנד. לפני הבישול הלכנו כולנו לשוק הסמוך לקנות מצרכים ותבלינים.
המראה בשוק מעורר השתאות מהטירוף המוחלט של המקום הזה. בסין בכלל ובמחוז גוואנגשי בפרט אוכלים הכל, וזה כולל מה שהתרבות המערבית מגדירה כחיות מחמד. אבל בעצם הודי היה מזדעזע לא פחות למראה סטייק בקר בצלחת. חזרנו לבישולים, יצא מעולה ואחר כך ישבנו לכתוב מתכונים, תפריט וכמובן מחיר למנה, מגניב.
בלי קשר לכל זה, לפני 17 שנה יוסי למד קונג-פו ביאנגשואו והיום הוא נסע לבקר את המורה. הבן שלו אסף את יוסי במרכז העיר ויחד הם נסעו על אופנוע לבניין מגורים בשכונה חדשה. גאו (Gao) כבר בן 85, זקן ורזה ואחרי דלקת ריאות. אך פניו נראים חיוניים וצלילותו חדה. ירדנו לחצר והוא הראה כמה תרגילים ושכוחו עוד במותניו. הפגישה הייתה מרגשת, החלפנו מתנות סמליות, התחבקנו ונפרדנו לשלום.
לקחנו אתנחתא קצרה ואכלנו לצהריים את מה שבישלנו במסעדת מימוזה וחזרנו למנוחה בחדר. מעט לפני 3 אחר הצהריים הגיע וויליאם ובקש שנצטלם לסרט תדמית על המחוז. לקחו אותנו למסעדה נחמדה לאורך גדת נהר לי, הביאו קולה, בוטנים, פופקורן ותה סיני ירוק.
שמו סביבנו מצלמות, צלמים, תאורה וקונסטרוקציה ניידת של אולפן, צילמו בסטילס וגם וידאו ולבסוף שילמו לנו סכום כסף גבוהה שזה לא יאומן. וולאה אחלה עבודה לבוא לאכול במסעדה ולקבל כסף.
לקראת ערב הבנות ואסתל קנו לעצמם כמה צעיפים בשוק, קנינו בובות קטנות שאורי החליט שהן המתנות של החברות שלו, ירדן,נועם ועמיתוש וכן בקבוקים עם חריטת שמות על גרגר אורז. כולם עייפים מהיום הזה, אך מרוצים למדי. מחר הולכים לטייל קצת.
עד כאן, יאנגשואו 阳朔, סין 中国 16 במארס 2010.
עמית כל הזמן שואלת מתי אורי חוזר.
השבמחקבזכות הכסא לאוטו שהיא קיבלה ממנו היא נזכרת בו שוב ושוב.
כולנו מתגעגעים,
אוהבים,
הענברים