היום לא עזבנו את מוריוואי. האמת היא שהמקום כל כך מדהים שאין שום סיבה אמיתית לעזוב אותו. אחרי שקמנו בעצלתיים ויוסי הכין פנקייקים בפעם ה... בטיול הזה ירדנו לחוף הים המדהים. כמו אתמול האדמה הייתה בגוונים של כחול סגול. הגענו בשיא השפל והים היה אי-שם רחוק. בהמשך היום הוא התקרב מאוד, כסה את הסלעים הקרובים, את המערה וכמובן את השוניות ושוב נסוג לקראת ערב.
ערכנו כמה טיולים בחוף. סתם שוטטות לכיוון צפון תוך בהייה בשחפים, בגולשים ובציפורי הים. בשלב מסוים הגיעו ילדים מאחד מבתי הספר באזור לקבל שיעור בנושא ים. כולם גלשו, וקפצו ואריאל הצטרפה אליהם בשמחה.
אחר כך הגיע תורו של אורי לנדנדות, גם הילה הצטרפה לנדנודים. בהמשך היום אכלנו שניצלים עם תירס ואורז ושוב חזרנו לחוף לטיול אחר הצהריים.
השפל היה בשיאו ויכולנו לטייל לאורך השוניות ואפילו להיכנס למערה שרק לפני פחות מ-6 שעות היו בה מים וגלים בגובה של יותר מ-3 מטר, מדהים!!!
לאורך השוניות יש המון כוכבי ים וחלזונות שאפשר לצלם מקרוב כשהים נסוג. אך גולת הכותרת היא מושבת ציפורי הסולה (Gannet) האוסטרליות שמקננות כאן בהמוניהן על אי בלב ים ועל כמה מצוקים סמוך לחוף.
מושבה בריאה ואפשר להבחין בציפורים בשלבים שונים של ההתפתחות. מגוזל שכולו כדור שלג, דרך ציפור צעירה בגוונים של אפור-שחור ועד לציפור בוגרת לבנה עם ראש בגוונים של כתום.
יוסי טייל עם אריאל לאורך המצוקים. שניהם מאוד נהנו מהאווירה ומהנוף.
עד כאן, חוף מוריוואי, האי הצפוני ניו-זילנד. 2 במארס 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה