אורי

אורי הוא בעל הבית האמיתי בטיול. רוב העולם סובב סביבו. הסינים אוהבים אותו, מדריכת התיירים והמלצריות במסעדות כל הזמן משחקות איתו. לא משנה מה ההורים אומרים לו, הוא עושה מה שהוא רוצה – אבל מ ד ה י ם הילד.

יש לו לב ענק והוא מעניק לכולנו המון אהבה. הוא כל הזמן אומר לנו כמה הוא אוהב אותנו וזה ממלא את הלב. "יש לי המון אהבה וגם המון נשיקות וחיבוקים" או "את רוצה לראות כמה אני אוהב אותך" ואז הוא מרים ידיים למעלה מותח את כל הגוף ואומר "ככה,את רואה כמה הרבה?".

יש הרבה דמויות וירטואליות ביום-יום שלו ושלנו:

רטב (Ratev)– דמות שאורי המציא כשהיה צריך לספר סיפור בעקבות תמונה בחוברת עבודה שהילה הכינה לו.

מיטשל/אחמד – מיטשל היה ילד אוסטרלי שפגשנו בגן-שעשועים בדרום אוסטרליה. אורי לא הצליח להגיד מיטשל ולכן קרא לו אחמד. דמותו של אחמד מלווה אותנו עד היום.

"אחמד והתולעים" – זה סרט וירטואלי שלא קיים. מרוב צפייה בסרטים בטיול המצאנו שם של סרט, כשאורי לא יודע מה הוא רוצה לראות, הוא נשאל אם בא לו לראות את "אחמד והתולעים".

בילביל ויסטיני (Bilbil Vistiny) – פרסי וירטואלי ששמו עולה בכל פעם שצריך להמציא תשובה מהתחת לשאלה מהתחת. לאורי חוש הומור נפלא, אתמול הוא אמר הרבה פעמים "לעזאזל". אסתל שאלה אותו: "מי למד אותך להגיד לעזאזל" והתשובה הייתה: "בילביל ויסטיני". קרע אותנו מצחוק הילד.

נחשו בהשראת מי כל הדמויות האלה? המנחש נכונה יזכה בפרס וירטואלי.

והדמות האחרונה שמלווה אותנו מאוד בזמן האחרון הוא אנקור.

אנקור (Ankoor) אינו וירטואלי. הוא הודי שהיה איתנו במופע האינטר-אקטיבי של סטיץ' בהונג-קונג בדיסנילנד. אנקור הוא מעין שעיר לעזאזל שסטיץ' כל הזמן האשים על דברים שהוא לא עשה וגם טען שאנקור ישב איתו בכלא הגלקטי.

אמצנו את אנקור כדי לגרום לאורי לצחוק בכל פעם שמפלס הנרבים של הקטן עולה. בכלל כולנו מצטטים את המופע הזה ללא הפסק כי הוא היה ענק ואנחנו היינו  פעילים בו.

אורי כל הזמן מבקש ללמוד, הבנות אומרות שהוא חנון שהוא כל כך אוהב ללמוד. אם לומר את האמת הוא לומד כל כך יפה שזה ממש תענוג לשבת איתו. הוא מחסל חוברות בקצב מטאורי ובתחומים מסוימים מקדים את גילו. בכלל בטיול הוא מאוד מתעניין בדברים ורוצה שנסביר לו שוב ושוב.

טפו טפו טפו חמסה חמסה חמסה בלי עין רעה.

עד כאן, יאנגשואו 阳朔, סין      中国 19 במארס 2010.