כולנו מקולחים. זה בכלל לא טריוויאלי, לאחר שבגסט-האוס שלנו היו בעיות עם המים החמים כבר כמה ימים. היום האינסטלאטור הסיני הצליח סופסוף לפתור את הבעיה, אנחנו ניצלנו את הזמן למקלחות מרוכזות כל עוד המים חמים ולפני שהבעיה חוזרת. חווית תרמילאים פר-אקסלנס.
חוץ מזה בעיות המעיים של כולנו השתפרו משמעותית ועימן גם מצב הרוח. אכלנו מעט, טיילנו הרבה. פגשנו כמה ישראלים מליל הסדר הקודם ושמחנו על החוויה.
בבוקר אסתל, אריאל ויוסי הסתובבו לאורך חומות העיר העתיקה ושרו שירי ירושלים, כי את שירי חומות דאלי איש אינו מכיר. ראינו כמה שונה העיר העתיקה עם כל הקלאסיקה הארכיטקטונית והאווירה הציורית מזו החדשה שמחוץ לחומות שכולה מודרנית ומן הסתם מנוכרת בעינינו. הסיור על החומה הגבוהה היה מהנה מאוד הצלחנו לראות את הנופים ואת האגם שליד העיר.
המקום הזה מרתק אותנו כל פעם אנחנו מגלים בו פנים חדשות, סמטאות שלא ביקרנו בהן עדין, פינות חמד יפות, דוכנים מיוחדים, חנויות מקסימות. ועדין לא טיילנו בסביבה, את זאת כנראה נעשה מחר.
אתמול לליל הסדר הצטרף אלינו בחור סיני שלומד עברית, היום פגשנו אותו שוב ושוחחנו מעט, יש לו ספרים ללימוד עברית עם תרגום לסינית. בחיים לא חשבנו שנראה דבר כזה. אכלנו יחד ארוחת דים סם או דמפלינג כמו שקוראים להם כאן, 4 ₪ ל – 20 דים-סמס. היה נחמד. הוא אמר לנו שסינים אוכלים כל דבר שיש לו ארבע רגלים חוץ משולחן, כל דבר שיש לו כנפיים חוץ ממטוס וכל דבר שנמצא במים חוץ מסירה.
יוסי יצא לסיבוב נוסף עם אריאל ברחובות וקנה לה פיצ'פקעס ומתנות, אחר כך הסתובב עם הילה, אחר כך כולנו הסתובבנו. בין לבין אכלנו מעט והקפדנו על שתייה, ככה לתת לענייני הבטן לחלוף להם ולא לעורר אותם מחדש.
לפני המקלחות יצאנו לסיבוב לילי ברחובות המוארים של דאלי שהם שונים ומיוחדים ממראות היום. חבל שאי אפשר לפרסם תמונות בבלוג בשלב זה, אך קצת קשה לתאר פגודה סינית מוארת בשלל צבעים על רקע השקיעה והצורות המיוחדות שבה.
מקום מדהים, האנשים והצבעים עושים אותו. גם הצמחים ומזג האוויר, הבנייה המיוחדת, האווירה שלא ניתן להגדירה, משהו כמו חלום טוב של אליס בארץ הפלאות כשכל היצורים המרושעים צונזרו ממנו.
בשעות הבוקר שטיילנו בעיר יוסי ראה משהו מכין ממתק מעניין הוא רצה לקנות אחד כדי לטעום אבל לא היה לו כסף קטן. בערב כשטיילנו שוב הוא ניגש למוכר וקנה אחד.
הממתק היה מגעיל אז יוסי אמר לו בעברית עם חיוך ענק: "זה הדבר הכי מגעיל שאכלתי בחיים". המוכר כמובן חשב שיוסי מאוד נהנה מהממתק וחייך חיוך גדול.
ברגע זה אורי משתולל בחדר, בדיוק מה שהוא עשה במשך היום וטוב שכך. ככה אולי תיגמר לו הבטרייה מוקדם וייקח לו לילה שלם למלא אותה מחדש. חדר 203 נעים יותר לכולנו בעיקר מכיוון שהמקלחת שבו מאווררת כל הזמן.
אך עיקר היום נסב על העובדה שפסח בארץ וכולנו היינו רוצים לבלות עם המשפחות שעות ארוכות ונעימות. סתם כך לשבת ולשמוע את הקולות, להריח את ריחות המאכלים של שתי הסבתות ולהיות קרובים למי שאוהבים. כן, גם תרמילאים מושבעים מתגעגעים אחרי 267 ימי טיול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה