אגם ארחאי ושיזונג

היום החלטנו שמספיק להישאר במקום ולמרות מזג האוויר הטורדני של רוחות וגשם לפרקים נעשה בכל זאת משהו. כמובן שהתחלנו בארוחת בוקר סטנדרטית במסעדה הנחמדה של ה-Tibetan Lodge. ב-10 בבוקר הגיע ג'א, הסיני החביב מליל הסדר שדובר עברית.

  

הלכנו לתחנת האוטובוס, ולאחר המתנה קצרה עלינו למספר 2. הסינים שהיו באוטובוס גילו סקרנות בזרים הבהירים עם העיניים העגולות ופנו אליהם בסינית. יוסי ענה להם בעברית רהוטה ומנומסת, גרוזינית ג'יברישית, שלל שפות אתניות והרבה תנועות ידיים, היה שמח בנסיעה הקצרה לאגם ארחאי.

הסתובבנו מעט לאורך גדת האגם המערבית, משבי הרוח העזים והאגם הלא שקט שכנעו אותנו לוותר על השייט בו ולנוע צפונה.

 גשנו משפחה אוסטרלית שמתגוררת בגסט-האוס שלנו ויצאנו איתם בשני טנדרים צפונה לכיוון הכפר שיזונג, המומלץ לביקור במדריך ה"לונלי פלנט". 

 

הדרך עוברת בין הרים גבוהים ביותר מצד אחד, שעל הפסגות הגבוהות ביותר שלהם יש עדין שרידי שלג ולמרגלותיהם כפרים. אגם שמעברו השני הרים ובינו לבין הכביש כפרים ציוריים. לזכותם של הסינים ייאמר שהם נוהגים יחסית שפוי ובאחריות.

   

הסתובבנו בסמטאות העתיקות של שיזונג, באמת מרשים, אשה נחמדה הסכימה שניכנס לבית שלה – איזו חצר מדהימה, איזה חריטות עץ, צמחייה, ציורים ועיצובים.

  

בהמשך נסענו בכרכרה רתומה לסוס שלא ברור איך תימרנה בסמטאות הצרות של הכפר. אריאל הצטרפה למשפחה האוסטרלית וישבה בסמוך לעגלון, בדרך פגשנו פיקוסים ענקיים, גשרים, מזרקות וסתם תמהוניים. הבתים באזור מאוד מיוחדים יש להם גגות קעורים ולהם ציורי קיר חיצוניים בחלק העליון. אפילו הרעפים מעוצבים באסתטיקה.

    

חזרנו לאחר הצהריים בדאלי, אכלנו ארוחת צהריים משותפת עם ג'א והאוסטרלים, ג'א קנה לאריאל קלמר נחמד.

התחיל גשם שוטף וכולנו התחפרנו מתחת לגגות הגסט-האוס. אסתל ויוסי העבירו לג'א שיעור בעברית. אריאל שיחקה עם ג'סמין (Jasmine) ופין (Fynn) קלפים. אורי הזמין פיצה ולא אכל אותה, אסתל והילה הלכו לאכול במסעדה נפרדת מול הגסט-האוס, שאר הערב היה נעים ונחמד למדי, סוף חודש מארס 2010.

עד כאן, דאלי 大理 מחוז יונאן 云南  סין 中国 31 במארס 2010.

מקלחות

 

כולנו מקולחים. זה בכלל לא טריוויאלי, לאחר שבגסט-האוס שלנו היו בעיות עם המים החמים כבר כמה ימים. היום האינסטלאטור הסיני הצליח סופסוף לפתור את הבעיה, אנחנו ניצלנו את הזמן למקלחות מרוכזות כל עוד המים חמים ולפני שהבעיה חוזרת. חווית תרמילאים פר-אקסלנס.

חוץ מזה בעיות המעיים של כולנו השתפרו משמעותית ועימן גם מצב הרוח. אכלנו מעט, טיילנו הרבה. פגשנו כמה ישראלים מליל הסדר הקודם ושמחנו על החוויה.

    

בבוקר אסתל, אריאל ויוסי הסתובבו לאורך חומות העיר העתיקה ושרו שירי ירושלים, כי את שירי חומות דאלי איש אינו מכיר. ראינו כמה שונה העיר העתיקה עם כל הקלאסיקה הארכיטקטונית והאווירה הציורית מזו החדשה שמחוץ לחומות שכולה מודרנית ומן הסתם מנוכרת בעינינו. הסיור על החומה הגבוהה היה מהנה מאוד הצלחנו לראות את הנופים ואת האגם שליד העיר.

  

 

המקום הזה מרתק אותנו כל פעם אנחנו מגלים בו פנים חדשות, סמטאות שלא ביקרנו בהן עדין, פינות חמד יפות, דוכנים מיוחדים, חנויות מקסימות. ועדין לא טיילנו בסביבה, את זאת כנראה נעשה מחר.

אתמול לליל הסדר הצטרף אלינו בחור סיני שלומד עברית, היום פגשנו אותו שוב ושוחחנו מעט, יש לו ספרים ללימוד עברית עם תרגום לסינית. בחיים לא חשבנו שנראה דבר כזה. אכלנו יחד ארוחת דים סם או דמפלינג כמו שקוראים להם כאן, 4 ₪ ל – 20 דים-סמס. היה נחמד. הוא אמר לנו שסינים אוכלים כל דבר שיש לו ארבע רגלים חוץ משולחן, כל דבר שיש לו כנפיים חוץ ממטוס וכל דבר שנמצא במים חוץ מסירה.

יוסי יצא לסיבוב נוסף עם אריאל ברחובות וקנה לה פיצ'פקעס ומתנות, אחר כך הסתובב עם הילה, אחר כך כולנו הסתובבנו. בין לבין אכלנו מעט והקפדנו על שתייה, ככה לתת לענייני הבטן לחלוף להם ולא לעורר אותם מחדש.

   

לפני המקלחות יצאנו לסיבוב לילי ברחובות המוארים של דאלי שהם שונים ומיוחדים ממראות היום. חבל שאי אפשר לפרסם תמונות בבלוג בשלב זה, אך קצת קשה לתאר פגודה סינית מוארת בשלל צבעים על רקע השקיעה והצורות המיוחדות שבה.

   

מקום מדהים, האנשים והצבעים עושים אותו. גם הצמחים ומזג האוויר, הבנייה המיוחדת, האווירה שלא ניתן להגדירה, משהו כמו חלום טוב של אליס בארץ הפלאות כשכל היצורים המרושעים צונזרו ממנו.

   

בשעות הבוקר שטיילנו בעיר יוסי ראה משהו מכין ממתק מעניין הוא רצה לקנות אחד כדי לטעום אבל לא היה לו כסף קטן. בערב כשטיילנו שוב הוא ניגש למוכר וקנה אחד.

הממתק היה מגעיל אז יוסי אמר לו בעברית עם חיוך ענק: "זה הדבר הכי מגעיל שאכלתי בחיים". המוכר כמובן חשב שיוסי מאוד נהנה מהממתק וחייך חיוך גדול.

ברגע זה אורי משתולל בחדר, בדיוק מה שהוא עשה במשך היום וטוב שכך. ככה אולי תיגמר לו הבטרייה מוקדם וייקח לו לילה שלם למלא אותה מחדש. חדר 203 נעים יותר לכולנו בעיקר מכיוון שהמקלחת שבו מאווררת כל הזמן.

אך עיקר היום נסב על העובדה שפסח בארץ וכולנו היינו רוצים לבלות עם המשפחות שעות ארוכות ונעימות. סתם כך לשבת ולשמוע את הקולות, להריח את ריחות המאכלים של שתי הסבתות ולהיות קרובים למי שאוהבים. כן, גם תרמילאים מושבעים מתגעגעים אחרי 267 ימי טיול.

עד כאן, דאלי 大理 מחוז יונאן 云南  סין 中国 30 במארס 2010.

סדר כהילכתו (כמעט)

כבר כמה ימים שאנחנו מנסים ליזום ליל סדר במסעדה הטיבטית השייכת לגסט-האוס שבו אנחנו גרים. אין הרבה תיירים בדאלי בימים האלה, אך המעטים שישנם הם ברובם ישראלים.

  

בתחילה פגשנו את אפי, ישראלי בן 23 שמטייל לבד. אתמול בערב הוא הכין סלט פירות מדהים וגם דאג לביצים קשות. פגשנו שוב שוב שלושה חברה ישראלים שכבר פגשנו ביאנג-שואו, ופגשנו באקראי משפחה שבאה לבקר את הבת שלהם שלומדת בקונמינג. איזה מזל שהיו להם מצות מהארץ.

    

משפחה אחרת שבאה בליל הסדר עצמו הביאה יין אדום במסגרת טיול איחוד עם הבת שלהם. (הבת וחברה מטייליות במזרח).

היה סיני שהצטרף, הוא לומד עברית מכתבי הקודש ויודע לקרוא, מרשים מאוד. גם אנגלייה צעירה הצטרפה מבלי שהבינה את פשר המהומה רבתי ועוד הרבה צעירים שמטיילים. בסך הכל היינו 27 איש, שמחים ומאושרים שהרגישו בבית.

   

יוסי נהל סדר לראשונה בחייו, וקרא את ההגדה מנייר מודפס, נתן הנחיות לצעירים וגם כמה פירושים מעבר לכתוב. ברכנו על היין, הכרפס, המצות, שרנו שירים של פסח. השארנו בצד שתי כוסות יין מלאות, האחת לאליהו הנביא והשנייה לגלעד שליט. הבנות ואורי השתלבו נפלא באווירה הצעירה שהייתה. היה ערב מקסים נעים ושמח.

אט-אט החלו האנשים להתפזר, נשארנו עם משפחה אחת וספרנו על קורותינו בתשעת החודשים האחרונים, אורי נרדם מוקדם.

חזרנו לחדר שהחלפנו מוקדם יותר הבוקר (סיבות הגייניות) ולסיום הפעם תורה של אריאל היה לקלקל את הבטן.

עד כאן, דאלי 大理 מחוז יונאן 云南  סין 中国 29 במארס 2010.