הטיול הגדול המשך: הר קוק

הגענו להר קוק קצת לפני הצהריים, הדרך הייתה יפיפייה. הרים התנשאו מכל עבר, מדהים, במיוחד בקטע של מעבר ההרים הצר שעברנו בו בדרך. מימין ראינו את אגם פוקאקי (גם פוק וגם קאקי), שצבעו טורקיז. ספר המטיילים מסביר את תופעת הצבע כמינרל שלא שקע במים בעידן הקרח ולאחר שהקרחון הפשיר המינרל במצב תרחיף וכו'. לפרטים נוספים נא להירשם ללימודי כימיה, פיזיקה וגיאולוגיה איפה שמתחשק לכם.

בדרך חשבנו על כך שאורי אוטוטו בן 3. חלק מהאנשים לוקחים את הילדים בגיל 3 לעשות להם חלאקה בהר מירון שגובהו 1,208 מטר. אנחנו כבר סיפרנו את אורי אך לקחנו אותו להר בגובה 3,755 מטר בניו-זילנד לכבוד היומולדת שלו, אנחנו מקווים שיום אחד הוא יקרא את הבלוג, יסתכל בתמונות ויצחק.

יצאנו לטרק הוקר (Hooker). הטרק נמשך 4 שעות, יוסי סחב את אורי במנשא וחזר מעולף. אורי כבר כבד, הדרך הייתה קשה, היו בה שני גשרים תלויים וצרים, הרבה עליות וקרקע מעצבנת. גם יוסי לא בן 18, אבל למרות הקושי שווה כל צעד ושעל.

הדרך הייתה לאורך נהר, שני הגשרים היו צרים מעל תהום והתנדנדו מצד לצד, טוב שסבתא רחל לא הייתה פה. הנוף מטריף, פסגות מושלגות, חלקן בצורת פנים, קרחונים ענקיים מכל עבר, אין כמו התמונות המצורפות.

בדרך ראינו את אגם מולר (Mueller) האפרפר, ולבסוף הגענו לאגם הקרח של הוקר. האגם נוצר מנסיגת הקרחון, יש בו המון שברי קרחונים בצורות מדהימות, על חלקם סלעים שנדבקו לחלק העליון לפני שגוש הקרח התנתק מהקרחון.

לא ידענו קודם, אך לגושי הקרח יש גוון כחלחל מדהים ובזמן שהם נמסים הם יוצרים צורות מיוחדות שמשתקפות באגם.

בזמן שהיינו באגם הקרח, הבנות הוציאו גושי קרח מהמים, את חלקם המסנו לתוך בקבוקי המים שהספקנו לשתות ואת חלקם לעסנו בהנאה רבה. מטיילים אחרים נכנסו לטבול במים הקפואים, אנחנו צילמנו וצחקנו. חזרנו לקראת השעה 17:00 למרכז המבקרים, אסתל הכינה ארוחת צהריים מאוחרת, שילמנו 18 דולר לרשות הפארק בתמורה להישאר בחניון הלילה. אנחנו מותשים ומרוצים.