רצה המזל ונקודת השינה של אתמול הייתה בסמוך למרכז טיפוח וסיוע ליונקים ימיים. לאחר ברור מי ומה במקום קנינו כרטיס משפחתי שהיה תקף ליום שלם. נהנינו מהופעת הבוקר וגם מהופעת אחר הצהריים, בין לבין אורי התחרפן והאמת היא שגם הילה ואריאל לא למדו בחשק רב מדי. יש ימים כאלה. c'est la vie.
אז מה יש במרכז הימי? פינגווינים קטנים, תנינים, נחשים, אקוואריום קטן ומשעמם. אבל... גם דולפינים ואריות ים אוסטרליים מדהימים. כולם הגיעו לשם בנסיבות שונות, כמו פציעה, תשישות, מחלות. הם שוקמו ומאז הם חיים במרכז ואפילו מתרבים. החבר'ה האלה דופקים הופעות אקרובטיות והיתוליות, מקבלים דגים טריים בתמורה, (סקינר ופבלוב היו מתמוגגים) והעיקר שהילדים מרוצים.
הדבר הכי מגניב היה הקטע בו הדולפינים ואריות הים נישקו אותנו. אצל הדולפינים זה סתם הצמדה של חרטום הפה ללחי אבל אריות הים מנשקים ממש וזו חוויה מצחיקה לאללה. אז כולם נהנו ממופע האקרובטיקה, שיחקו עם החיות בכדורים, הצטלמו איתן, התנשקו איתן. אריאל אפילו שיחקה פריסבי עם נקבת אריה ים לקול תשואות הקהל – עשה לה את היום.
לאחר מופע אחר הצהריים המשכנו בנסיעה צפונה, כרגע אנחנו פחות מ-300 ק"מ מבריסביין בנקודה שנקראת new Italy, שיש בה מוזיאון לזכר המהגרים האיטלקים שבאו הנה בסוף המאה ה-19. מחר נסתובב במוזיאון ונראה מה הסיפור.
זהו, כולם אכולים, רחוצים ועסוקים בלקרוא, לנוח ולראות סרטי וידאו.
עד כאן נקודה 24 ניו-איטלי, NSW.
6 בינואר 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה