קווינסטאון

24 בינואר - היום נסענו די הרבה. בערך בצהריים סיימנו את ההפלגה החלומית במילפורד סאונד והתחלנו להדרים. באופן יחסי המרחקים פה קצרים מאוסטרליה, לפני שהספקנו להגיד ג'ק כבר היינו שוב בטה-אנאו. לקחנו אתנחתא קצרה שכללה ארוחת צהריים וכמובן מילוי מים טריים למיכלים, תדלוק וריקון אשפה ומים אפורים.

לקראת ערב נסענו לכיוון קווינסטאון, מצאנו חנייה ליד מרכז העיר, וקיימנו את ההבטחה לבנות, הלכנו לאכול פיצה אצל Winnie's. היה ממש אחלה פיצות, הבנות ואורי לקחו מנות אישיות, ההורים לקחו פיצה שכולה ירקות. הייתה אווירה נחמדה מאוד, יוסי הרשה לעצמו בירה קטנה בפעם הראשונה מאז ווייטנאם. אחרי שספגנו מערביות, מוסיקה של שנות ה-80 והאכלנו את הילדים, נסענו דרומה כ-40 ק"מ לנקודת שינה שהייתה ממש חשוכה בשעה שהגענו אליה. מקמנו את המוטור-הום כך שלא יהיה בנטייה וסגרנו לכולם את היום.

25 בינואר - התעוררנו בשעת בוקר מאוחרת במקום מקסים. היינו בתוך יער שצמחו בו עצי מחט עבים וגבוהים, האווירה הייתה שקטה. האזור היה ירוק ועשיר בדשא, כשמשמאל התגלה אגם ווקאטיפו המדהים. האגם היה צלול ושקט, ממש כמו מראה. ההרים האדירים שממערב השתקפו במים ויצרו מראה שרואים רק בגלויות, בקיצור ניו-זילנד.

כל מי שהתעורר ירד לשפת האגם, אספנו אבנים מיוחדות בגדלים ובצבעים בוהקים עקב מינרל שקיים באזור שמזכיר קוורץ, אלא שהוא זוהר יותר. ניצלנו את האבנים הקטנות והשטוחות להקצפה על האגם, השיא היה של יוסי – 12 פעמים.

התארגנו ונסענו לקווינסטאון, בירת האדרנלין, האקסטרים, הצעירים והחיים הטובים של ניו-זילנד. התחלנו בסיור קצר בגנים היפים, צומחים בהם עצי מחט עם גזעים עבים מאוד. ברווזים משכשכים באגמים, סירות מרוץ בכל פינה, המון צעירים במיטב בגדי הים והחיטוב על חוף האגם, בטיילת, בברים, בסמטאות הנעימות והמטופחות ובעצם בכל מקום.

אסתל והילדים בילו את אחר הצהריים בגן השעשועים ובו מתקנים לילדים גדולים וקטנים הסמוך לחוף האגם ובאזור הטיילת, הילדים נכנסו עם הרגלים למי האגם הקפואים, באותו זמן יוסי חזר לפיצרייה של אתמול בערב, העלה בלוגים לאינטרנט ושמר את התמונות ברשת – האינטרנט מצרך יקר בניו-זילנד.

אנחנו לא אנשי אקסטרים ובאנג'י, החלטנו להתרשם מעט מהעיר ולהמשיך לכיוון הר קוק, ההר הגבוה בניו-זילנד. רצינו לנצל את מזג האוויר המעולה של הימים האחרונים ולהגיע לפסגות הקרות במזג אוויר שיאפשר לנו.

המרחק מקווינסטאון להר-קוק כ-270 ק"מ, נסענו כ-120 ק"מ צפונה. בדרך עברנו את גשר הבנג' הראשון בעולם, הרים הדומים להרים האימתניים בסרט שר הטבעות בערך ב-10 בלילה מצאנו rest area, החנינו, העברנו את האוטו למצב שינה, לילה טוב לכולם.

עד כאן, בדרך להר קוק האי הדרומי, ניו-זילנד.

25-24 בינואר 2010.