היום היה היום הראשון שהרגשנו בו כמעט בבית מאז שהטיול הגדול התחיל לפני יותר מ-300 ימים. התעוררנו בבית של מאת' ופאם המקסימים, שפתחו את ביתם ברוחב לב מבלי להכיר אותנו יותר מדי.
לרגע היה לנו חלל גדול מקרוואן וקירות שנראים מעט יותר חמים מכל אכסניה, גסט-האוס או מלון שהיינו בו עד כה – כמה נפלא וכמה שונה וקיצוני לחיוב מהחוויה של היומיים הקודמים.
החלטנו פה אחד שהיום לא עושים כלום!! כלום, במובנים של טיול. קמנו לאיטנו, קפצנו למכולת הסמוכה כדי לקנות מצרכים בסיסיים להכנת פנקייקים. אריאל וג'סמין בילו בוקר שכלל צפייה בסרטים, משחקים וגם ירידה לחוף הים כשיוסי צפה בהן מרחוק. הוא הוזמן לברביקיו של כמה מערביים ולעס סלט ירקות טרי וסטייק עוף נחמד.
הילה נשארה בחדר של ג'סמין ועשתה שם סדר פסח אמיתי, ממש פינתה לה המון זבל וסדרה לה חלק מהמגרות – ילדים הם ילדים בכל מקום בעולם.
יוסי הכין פנקייקים לארוחת בוקר כדי שכל הילדים ייהנו, בפעם האחרונה זה היה במוטור-הום בניו-זילנד, איך שהזמן טס לו. בזמן שנחנו לנו בבית, מאת' ופאם יצאו לחתונה של חברים. אנחנו נהנינו ממוצרי יסוד כמו חלב טרי, גבינת צ'דר מאוסטרליה, טלוויזיה ושולחן רחב ידיים שסביבו כיסאות.
כן, כל אלה לא היו לנו כבר הרבה זמן ואלה שהיו לא ממש נתנו מענה לצרכים של משפחה שלמה – טיול גדול הוא בין היתר התפשרות אחת גדולה.
לאחר שהם חזרו יוסי יצא לחוף ים אחר עם מאט לצפות במשחק פוטבול בין הונג-קונג לקזאחסטן ובין לבין שתו בירה. בשלב מסוים אורי ואסתל ירדו לחוף הים לקראת ערב. אחר כך יצאנו כולנו לאכול במסעדה תאילנדית בכפר. לארוחה הצטרפו זואי וסיימון, חברים של מאת' ופאם, יש להם שתי בנות, הם במקור מאנגליה אך חיים שנים רבות בהונג-קונג ולא מוכנים לעזוב בשום מצב. הצטרף אלינו גם בינג שחי בכפר שק-או. פגשנו בעיר דאלי לפני יותר מחודש.
מאוחר יותר המשכנו לבר קטן ליד חוף הים שבו הילדים שיחקו והתמלאו בחולות. התרועענו עם מערביים שהחזיקו ביד מינים שונים של אלכוהול. חזרנו לחדר בשעה די מאורחת, הילדים התקלחו, אורי היה כל כך עייף שאפילו לא ידע אם הוא בא או הולך. התאפקנו שלא לפרק אותו. כרגע הוא נרגע ונראה שהשינה שלו קרובה מתמיד.
עד כאן, שק-או הונג קונג, סין 中国 8 במאי 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה