משכנו מעט את הבוקר כדי להגיע למסעדת "שושנה" שושנה הנפתחת רק ב-10. כל אחד התמקד במשהו אחר, אריאל ויוסי בלבנה עם פיתות, אסתל בסלט, הילה בשקשוקה, אורי התמקד בעצמו.
קפצנו לסופר סמוך כזה שלא מתווכחים בו על מחירים והתמקדנו בהלבשה תחתונה ובהיגיינה. אחרי כמעט שנה צריך לחדש מלאים ועדיף לעשות זאת בסופר תאילנדי מאשר בסופר-פארם ששם המחירים זהים רק בשקלים במקום באהטים.
חזרנו לבוקר בריכה וידידנו היפנים עשו צ'ק אאוט מהחדר והביאו לנו מתנת פרידה בקבוק סאקה עם רדידי זהב 18 קראט. עוד לא בררנו ברשת מה המהות של הדבר הזה.
שוב קניות והפעם בגדים לאורי ואריאל , חולצות ממשפחת אלמו למיניהן, חולצות לבנות כו'. על הדרך אסתל ואריאל מצאו ספר נחמד וסדרו לעצמם מראה אסתטי יותר לקראת יום שלישי בבוקר.
לקראת ערב אסתל ויוסי יצאו למדוד את הבגדים שלו – שיפור מתמשך אך לא מושלם, נשאר לסדר את הז'קט הכהה וזהו. אכלנו ארוחת ערב בבית חב"ד עם כל האלמנטים של הדלקת נרות, תפילת ערבית, קידוש, שירה ודרשה של הרב וילהלם. פגשנו את אלעד משיאן ושאנגחאי, היה נחמד למדי.
אורי הצליח להתחבר עם ילדי הרב ועוד ילדי משפחה דתייה נוספת שחיה שם. איזו התלהבות לשחק עם ילדים ועוד בעברית. בסוף התפילה הם התחילו לשחק ואז הפסקה קצרה ולאחר ארוחת הערב המשחק נמשך. הילדים הזמינו אותו לחדר שלהם איזו התרגשות לשחק עם ילדים בחדר מלא צעצועים.
קינחנו בקניות בגדים לאסתל, הפעם חולצות, שמלה דקה ושמלות קטנות לאחייניות, גאדג'טים לבני הכיתות של הילה ואריאל.
חוץ מזה יש אקשן בעיר, אנחנו לא מרגישים אותו, אך הבנו שיש שוב הרוג, פצועים, מהומות ומצור על אזור שבו ה"חולצות האדומות" מתרכזות. כאן בבנגלמפו שקט והחיים כרגיל, זה לא מנע מהמשפחה לדאוג וליצור קשר ולברר מה שלומנו. הרגענו ככל יכולתנו.
כולם הלכו לישון די מאוחר, די מתרגשים מהעובדה שנותרו רק 3 ימים מלאים להרפתקה והנה חוזרים למעין שגרה...
עד כאן, רובע בנגלמפו בנגקוק, תאילנד 14 במאי 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה