כמה נחמד פה בוילה צ'ה-צ'ה הסמוכה לרחוב הקאוסן המפורסם, מעוז התרמילאים של בנגקוק. החדר גדול ומרווח. ארבעה מאיתנו תופסים מיטת קינג-סייז והחמישי מסתפק במזרון על הרצפה ומתעטף בשמיכת דמוית מגבת גדולה.
החלון פונה לבריכה, מואר וסביבנו צמחייה ירוקה ופסלים בסגנון מקומי. גם התפריט סביר וברב הזמן אנחנו מוצאים בו דברים שטעימים לכולם וחשוב מכך משביעים.
החלון פונה לבריכה, מואר וסביבנו צמחייה ירוקה ופסלים בסגנון מקומי. גם התפריט סביר וברב הזמן אנחנו מוצאים בו דברים שטעימים לכולם וחשוב מכך משביעים.
הורדנו הילוך מאז הגענו הנה מהונג-קונג והימים שלנו נראים כמו סוף שבוע ארוך באילת, רק שהלחות פה יותר גבוהה ובאילת אין טוק-טוקים ומוניות בצבע ורוד פוקסיה.
הבנות לומדות ברצף, בעיקר חשבון, אנגלית הן מדברות די שוטף גם בינן לבין עצמן, עם תיירים מזדמנים שאנחנו פוגשים ובהתכתבות עם קארלי בסקייפ/פייסבוק whatever.
פה ושם קונים משהו בעיקר בגדים, קופצים לאחת מחנויות seven-eleven כדי לקרר את הגוף ולצאת משם עם בקבוקי מים קרים שאוזלים במהירות, חלב טרי שהתגעגענו אליו ועוגיות שיבולת שועל.
בית חב"ד הפך למעין בית ארעי, יש בו טלפון חינם לארץ, מחשבים ואינטרנט ואוכל של בית – שניצל עוף מטוגן, צ'יפס, סלט קצוץ, לימון ושמן זית – נפלא.
אורי מתלהב כל פעם מחדש שכולם מדברים שם עברית, הוא כבר התחבר עם קובי השומר שנתן לו שקדי מרק ועושה לו קסמים. התקשרנו לסבתא קלרט אורי שאל את אסתל עם מי את מדברת עם אמא שלי היא ענתה, אני לא רוצה לדבר עם אמא שלך. אני רוצה לדבר עם סבתא.
אנחנו פוגשים אנשים ומספרים קצת על חוויות המדבר האוסטרלי, הפיורדים בניו-זילנד, מערב סין, ווייטנאם ולא ממש קולטים שהסיפורים והמילים הם חוויות נפלאות שחווינו – חלום ארוך.
רני אמר לנו לפני הרבה זמן שנראה לו שאנחנו מתחבאים בדירת מסתור ברמת גן ובודים את הכל עם עריכת תמונות מזויפות בפוטושופ.
הילדים מבלים לא מעט זמן בבריכה של המלון. בשעות הראשונות אורי כבר שכח שהוא לא מפחד, שהמצופים מציפים אותו ושהוא מסתדר לבד, הוא נתלה עלינו וקפץ למים רק עם יד אחת או שתיים.
פגשנו בבריכה שלושה צעירים יפנים שנדלקו על הילדים אחד הבחורים העמיד את אורי על שפת הבריכה ואמר לו "אורי ג'אמפ" והוא קפץ ומאז הוא שוחה כמו דג במים מקצה אחד של הבריכה לקצה השני עולה על שפת הבריכה וקופץ, כיף אמיתי.
פגשנו בבריכה שלושה צעירים יפנים שנדלקו על הילדים אחד הבחורים העמיד את אורי על שפת הבריכה ואמר לו "אורי ג'אמפ" והוא קפץ ומאז הוא שוחה כמו דג במים מקצה אחד של הבריכה לקצה השני עולה על שפת הבריכה וקופץ, כיף אמיתי.
בין לבין אנחנו נחים, שוחים, אוכלים, משוחחים, משחקים ובעיקר מרגישים את החזרה הקרובה לארץ, עוד 5 ימים ממריאים...
עד כאן, רובע בנגלמפו בנגקוק, תאילנד 12-11 במאי 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה