אין כמו לקום לבוקר מאוחר כשמהחלון נשקפים בריכה וצמחייה ירוקה.
הבאנו מה-7/11 מים קרים ויוגורטים שאפשרו למשוך זמן עד לארוחת הבוקר. כולם אכלו אוכל נורמאלי כמו סנדביץ' טונה, פנקייקים עם רוטב מתוק וחביתות.
הבאנו מה-7/11 מים קרים ויוגורטים שאפשרו למשוך זמן עד לארוחת הבוקר. כולם אכלו אוכל נורמאלי כמו סנדביץ' טונה, פנקייקים עם רוטב מתוק וחביתות.
רק יוסי הושפע עמוקות מהתרבות במזרח והזמין לו מרק טום קא-קא. כלומר הנוזל מבוסס על חלב קוקוס, יש בו עוף, ירקות בדגש ג'ינג'ר ועגבניות, למון גראס, עלי טעם וריח ובעיקר חום מהביל שמצטרף ללחות האיומה בחודש מאי בתאילנד. אסתל ניסתה לשכנע את יוסי לאכול משהו שפוי יותר, אך זה לא עזר לה, יוסי התעקש וצולם למען כולם יראו ויצחקו.
את שעות הבוקר המאוחרות והצהריים בילינו בבריכה ובלימודים, אסתל הייתה בבריכה, יוסי עדכן הרבה מהמיילים שנכתבו בסין והיו ללא תמונות, גם דרך להיזכר בדברים שלא מזמן קרו והם נראים זיכרון רחוק. סיימנו לעדכן את בייג'ינג, שאנגחאי, שיאן וחלק מצ'נגדו.
בשעה 4 אחה"צ יוסי ואסתל הלכו לוויקי החייט שברחוב הקאוסן למדוד את החליפות שיוסי הזמין לו. כמו שאומרים, הטיול נגמר ועוד מעט חוזרים למעגל העבודה וצריך להתלבש בהתאם. המדים זה פאסה, הגיע זמן ז'קט.
קפצנו לקנות לאסתל חזיות מעולות במחיר מגוחך וגם בגדים לאורי, שגדל, גבה ובינתיים בגדיו הישנים הפכו לסמרטוטים – התחדשות אמיתית.
אכלנו ארוחת ערב במסעדת "שושנה" המפורסמת שקיימת כבר משנת 1980 ירדנו על סלט יווני, לבנה, פיתות חמות, שניצל עם פירה וסלט קצוץ שייק לימונענע ומיץ תפוזים – בקיצור אווירה של בית. המקום נעים, המנות טעימות, אפילו גיל חובב חושב כך וכתב על זה בעיתון.
לקראת ערב יוסי נסע לאזור נאנא-אשוק שברחוב הסוקהומוויט כדי לחפש לסבא ג'ו שעון מסוים. תפס מונית בצבע וורוד פוקסיה עם נהג עדין ביותר שכל הזמן דבר תאילנדית ועלאק הראה ליוסי אטרקציות תיירותיות בעיר. בגלל חוסר השקט בעיר והעימות עם ה"חולצות האדומות", הנסיעה הייתה לא שגרתית וחלפה בדרכים צדדיות.
מעט לפני נאנא הנהג עצר והצביע לכיוון הרחוב שבו היו המון זונות וקוקסינלים למיניהם. יוסי הבין מה הנהג חשב והצביע לעבר הסקיי-טריין, הנהג נסע ויוסי ירד במקום הנכון.
לפני חיפוש השעון; האווירה ברחוב שונה מאוד מזו שבקאוסאן, במקום צעירים תרמילאים, יש כאן הרבה אנשי עסקים שמתגוררים במלונות פאר כמו ה"שרתון" "לנדמארק" וכו'. בערב הם יורדים לרחובות לשאוף אוויר, לשתות, להתאווור בלחות האיומה וגם להתפנק עם מקומיות – הקאוסאן עדיף בכל פרמטר.
חיפש, חיפש ולא מצא!! במקום שעון קנה שני סרטי וידאו סטיץ' ובארבי וחזר במונית צהובה עם נהג צהוב ישר למזגן ולאווירה הרגועה.
עד כאן, רובע בנגלמפו בנגקוק, תאילנד 13 במאי 2010.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה