לא זכור לנו אם כתבנו את זה, אבל בגסט-האוס שלנו שהוא בעצם חלק מאיגוד אכסניות הנוער הכללי של סין יש גם ארוחת בוקר כלולה במחיר. לא להתלהב, זה לא דן אילת או "הרודס", אך בכל זאת יש כאן קורנפלקס, פתיתי שיבולת שועל, פרוסות לחם לטוסטר וגם כמה מאכלים סיניים כמו חלב סויה מקומי, דמפלינג צמחוני ואיזו דייסה בגוון סגלגל - את כולם החך לא סובלת.
אז אחרי ארוחת בוקר כזו שבה הילדים אכלו כמה מנות של קורנפלקס עם חלב תפסנו מונית לאחד מאזורי הקניות (יש לפחות מיליון כאלה בשאנגחאי. נכנסנו לקומפלקס סיטונאי של בגדים שאורכו מאות מטרים ויש בו כמה קומות כשבכל קומה כמה פרוזדורים, הכל גדול וענק במדינה הזו.
הסתובבנו כמה שעות ויצtנו עם כמה בגדי ילדים שמיועדים לבנות, לכפיר שגיב, לג'סמין, fynne, וגם קצת למשפחה בארץ. טעמנו איזה מאפה פורטוגזי על בסיס ביצה חצי מתקתקה וחיפשנו מונית להמשך הדרך.
תפסנו אחת בקלות והנה עינינו נתקלות במשאת נפשן של הילה ואריאל ביומיים האחרונים – Pizza Hut.
כמו שאמר פעם נזיר יפני: "מרכז הקניות הוא המנזר העכשווי, ההומו ספיאנס הפך להומו שופיאנס" כך גם אנחנו. משפחה מערבית עם קיבה מלאה פיצות והמבורגרים שלוטשת עיניים למוצרים, מותגים ושאר חפצי חמדה שבני אדם רוצים אך בעצם לא ממש צריכים.
ירדנו על פיצה, משקה אוכמניות, טבעות בצל ואפילו מנת סירליון נחמד והמשכנו לבונד (Bund).
הסתובבנו מעט לאורך גדת הנהר,צפינו באניות ענק החוצות אותו על רקע מרכז העסקים המרשים מצד אחד כשמאחורינו המבנים העתיקים, המפורסמים של הבונד כשבמרכזו מגדל השעון. הסתובבנו מעט בטיילת ואז פיצול.
יוסי, הילה ואורי חזרו לחדר למנוחה, אסתל ואריאל חזרו ליויואן גרדן לעשות מה? שופינג!!! חס וחלילה לדבר על שיחות נפש, מדיטציה או הליכה רגועה בשביליו של גן שלו. הלכו לתרגל את אמנות המיקוח.
בהמשך הערב אסתל ויוסי יצאו למסע קניות קצר בסופרמרקט מקומי שנמצא בתוך קניון קטן.
שוב הלם מוחלט, הקניון הצדדי והקטן נראה כמו דיזנגוף סנטר, בגודל בטוח. הבנייה, העיצוב והגימור ממש מכוכב אחר.
כרגע הילדים ישנים סופסוף, קיבלנו באינטרנט ידיעה על רגיעת העניינים בבנגקוק. עוד לא החלטנו לאן נלך ומה נעשה בשבוע האחרון לטיול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה