אז מה היה לנו שם...?

כמה זמן ואיפה - 315 ימים בתאילנד, ווייטנאם, אוסטרליה, ניו-זילנד, סין וטריטוריה אחת (הונג-קונג).


איך הגענו - 12 טיסות, מתוכן 7 בינלאומיות ו-5 פנימיות.


איך התניידנו - עשרות אלפי קילומטרים ברכבות, אוטובוסים, ספינות, סירות, קרוואנים, מוניות, טוק-טוקים, סיקלו, אופניים, ברגל, עגלה רתומה לסוס, רכבל, שחייה, טיפוס ורביצה. אורי גם התנייד על הגב של אבא ואמא.


מה לקחנו - בגדים לכמה עונות, ספרי לימוד בחשבון ואנגלית, עגלה, מנשא לילד, כסא בטיחות לרכב, ערכה רפואית גדולה, מכשירי טלפון ניידים, מחשב נייד, סוללות גיבוי, כבלים חשמליים ומטענים, רישיונות נהיגה בינ"ל, כרטיסי אשראי, משחקים,ספרי קריאה, קלפים, די.וי.די, MP, GPS, תרמילים, מזוודות, תיקי יד, מצלמות, עדשות, ממיר 220/12, אולר, מנעולים, מצב-רוח ועוד...

תאילנד 7.7.2009 - 30.7.2009, 26.8.2009 - 11.8.2009, 10.5.2010 - 17.5.2010

 

וייטנאם - 30.7.2009 - 26.8.2009

 

אוסטרליה 12.9.2009 - 12.1.2010

   

ניו-זילנד 12.1.2010 - 8.3.2010

    

הונג קונג 8.3.2010 - 13.3.2010  7.5.2010-10.10.2010

  

סין - 13.3.2010 - 7.5.2010

 

חוויה גדולה וענקית לא היינו מוותרים על שום דבר!!!

היום ה-315

כל דבר מגיע לסיומו וכך גם "הטיול הגדול". שום דבר מיוחד לא קרה היום, מה שאומר שאנחנו כבר מוכנים לחזור הביתה.

גם הבוקר התחיל בגשם שוטף, אך למרות זאת יוסי חצה את הכביש לבית חב"ד וקנה שם 5 לחמניות טריות בשביל הצאצאים, הביא לאורי כמה עוגיות מתוקות ואלתרנו ארוחת בוקר עם היוגורטים והקורנפלקס.

הבנות למדו חשבון היום, בעיקר אריאל שיציאתה לרחובות הותנו בסיום היחידה שאסתל בחרה לה.

אסתל יצאה עם אורי להסתובבויות ואחר כך עם הילה. בכל הסתובבות כזו קנו להילה שני זוגות נעליים, חוצות, גרלנדה של אורות לחדר וקטורת.


אמא ואבא קנו לעצמם מכנסיים, אריאל קנתה לעצמה מנורות וקטורת לחדר. אורי חסך את כספו והשקיע אותם באופציות PUT  על אגרות חוב יווניות.

כולם אכלו לצהריים אוכל הודי – צ'יקן טיקה ונאן עם שום ובצל. מייד מתחילים באריזות. צ'ק-אאוט בשעה 18:00. נהג המונית יגיע בשעה 19:30. סאלאמאת תאילנד...חוזרים הביתה!!

עד כאן, רובע בנגלמפו בנגקוק, תאילנד 17 במאי 2010. 

גשם שוטף

אחרי כמה ימים רצופים של חום ולחות מבהילים בחודש מאי בבנגקוק, ירד גשם שוטף כל הלילה שנמשך עד שעות הבוקר המאוחרות וצנן במעט את הטמפרטורות.

   

את מה שקורה כמה קילומטרים מזרחה מאיתנו הגשם לא צנן כלל. אזורים מסוימים בעיר משותקים, חסומים ונראה שהצבא יורה על אנשי ה,חולצות האדומות" ויש לא מעט הרוגים והרבה פצועים בעיר.

   

כאן ברובע בנגלמפו החיים נמשכים כרגיל כמו במציאות אחרת ומשדרים עסקים כרגיל. אכלנו קורנפלקס עם חלב ויוגורט שקינו אתמול בלילה, משם המשכנו לבריכת הווילה צ'ה-צ'ה כשהבנות לומדות חשבון ואנגלית לסירוגין.

   

התחלנו במלאכת האריזה לקראת הטיסה הקרבה תוך חישובי משקל, כלומר כמה להעלות לבטן המטוס וכמה בתיקי היד כדי לא לחרוג מהמשקל המותר. לאחר התלבטויות ומעט ויכוחים אכלנו את ארוחת הצהריים במסעדת הווילה צ'ה-צ'ה, כל אחד בחר לו מנה לפי טעמו והמשכנו משם לבריכה ולחדר הממוזג.

 

פה ושם קניות והסתובבויות, קנינו לאורי עפיפון דמוי פרפר שעף בכוחות עצמו, ספגנו את אווירת הרחובות שמהולה בהמון רעש, אוכל, לחות, טיפוסים תאילנדיים, מלצריות חתיכות, בעלי דוכנים וחנויות, אורות מרצדים – בקיצור בנגקוק קלאסית.

 

הלכנו ל"שושנה" לאכול את ארוחת הערב המשופרת. שוב לבאנה עם פיתות, סלט יווני, קינוחים מתוקים ומיץ אוכמניות עם יוגורט ולימו נענע מתוקה להחריד. יוסי ואריאל קנו מוצרים לארוחת בוקר באחת מחנויות ה-7/11 שברחוב קאוסן.

כרגע כולם צופים בסרט פרודיה על "כיפה אדומה" מציצים בשעון וסופרים כבר את השעות עד להגעה לישראל. הלילה הוא הלילה האחרון בו אנחנו ישנים בבנגקוק ומחר בשעה זו כבר נהיה בדרך לשדה התעופה הבינלאומי של בנגקוק.

עד כאן, רובע בנגלמפו בנגקוק, תאילנד 16 במאי 2010. 

קניות ומהומות בבנגקוק

שבת בבוקר, יום יפה... מה עושים? אוכלים יוגורטים עם קורנפלקס וכמה ליצ'י ויוצאים לשופינג, אך לא לפני שמבררים על המצב הביטחוני בעיר, היכן שקט, היכן סוער ולאן כדאי ללכת. נסענו נסיעה קצרצרה לאחד ממרכזי הקניות הוותיקים של בנגקוק, הרחק מהבלאגן, מרכז של פעם שחידשו לפני כמה שנים. חלל ממוזג והרבה צבע ואור בעיניים.

    

נסענו למרכז מסיבה אחת ועיקרית לקנות לאורי צעצועי עץ תוצרת תאילנד, כאלה שיש בהם מסילות, שדה תעופה, כמו playmobil רק מעץ והרבה יותר נחשב. מה לא עושים למען האוצר הזה שיש לנו איתו ימים נפלאים.

לאחר הסתובבות בקומות הקניון, נכנסנו לאחת החנויות ולאחר התלבטות ארוכה למדי בחרנו את הקיטים, קיבלנו גם מכתב להחזר מע"מ מהחנות ומיהרנו בחזרה לווילה צ'ה-צ'ה להימלט מהחום ומהמשקל.

אסתל קפצה להביא לכולנו ארוחת צהריים מהרחוב  the usual, ספרינג רולס ונודלס עם עוף כשליד זה רוטב חמוץ-מתוק בשקית – כמה טעים כמה משביע.

   

יוסי ואסתל המשיכו לוויקי'ס ולקחו סופסוף את הבגדים שיוסי הזמין לפני כמה ימים, יוסי תרגל מעט את ההינדית שהוא יודע. מדד את הבגדים, הפעם התיקונים היו בסדר. אסתל אומרת שיוסי נראה כמו בן אדם. הגיע הזמן אחרי 43 שנה בקירוב.

   

לאחר מכן יוסי ואריאל השתכשכו בבריכה, אסתל המשיכה במסע הקניות של חולצות טריקו לה וליוסי. כרגע אורי ויוסי אחרי ארוחת ערב, אריאל מרדימה את אורי ואסתל והילה יצאו להסתובבות ברחובות הלחים והדביקים.

הילה הביאה ליוסי הפתעה חוט שקלועים בו פרחי יסמין וורד נפלאה - איזה תחושה נפלאה.

 

חוץ מזה דברים שרואים מכאן לא רואים משם. ראינו כותרת ראשית באתר YNET, שממנה אפשר להתרשם שבנגקוק עולה בלהבות. קשקוש שלם. רובה המכריע של העיר שקט והחיים זורמים בנחת. אין חשש ואין דאגה, כך בבנגלמפו וגם באזור הסוקהומוויט. כל האלימות וההרוגים לצערנו מתרכזים בקטע מאוד מסוים, חבל על ההרוגים וחבל שלא מצליחים למצוא פתרון פוליטי ולשלם בדם מיותר. נאחל שקט ושלום לכולם בכל מקום.

עד כאן, רובע בנגלמפו בנגקוק, תאילנד 15 במאי 2010.